sayonara~

בסדר זה הולך להיות ארוך...: בי.

אבל זה "בי" זמני-במילים אחרות אני טסה בעוד יומיים לשלושה שבועות של שיטוטים באמריקה (חוזרת ב-27 בחודש). אני הולכת להיות בהרטפורד, וושינגטון, ההרים הלבנים ואפילו תיהיה עצירה של יומיים באנגליה. בכ"מ לכל הקוראים המעטים-עד-לא-קיימים של הבלוג הזה שלום עד אז... אני מבטיחה סדרה של פוסטים ארוכים ומעניינים כשאני אחזור (כן, אחד מהם גם יהיה על הנסיעה שלי-אפילו אם זה לא מעניין אתכם בשיט) תהנו בישראל עד שאחזור ^^

הגזענות עוד תהרוג את כולנו

אני רוצה להקדיש פוסט לאירוע הטבח שקרה אתמול במרכז ההומו-לסבי בת"א.
למי שלא יודע, בשבת נכנס אדם לבוש בשחור, מכוסה פנים למרכז ההומו-לסבי והחל לירות בנוכחים. עד עכשיו ישנם שני הרוגים, אחד עשר פצועים, מתוכם ארבעה במצב קשה, וכמובן הזעזוע.
דבר ראשון אני רוצה להזכיר את ניר כ"ץ בן ה-26 ואת ליז טרבושי בת ה-16, יהיה זכרם ברוך.
דבר שני-אני מאחלת רפואה שלמה לכל הפצועים ונקווה שכולם יצאו מזה בשלום.
ודבר שלישי-גזענות. אם יש כרגע במקרה מישהו הומופוב שקורא את הפוסט הזה, אנא ממך, תעיף ת'תחת שלך מפה חתיכת גזען מסריח!!!!!
זאת באמת זוועה-לאיזו רמה ירדנו?! מנידוי והפגנות הגענו עד לפציעה ורצח?! ולמה? מה האגודה הזאת עשתה לעזאזל? המקום הזה היה אמור להיות מפלט לכל ההומואים והלסביות, מקום שמקבל כל אדם באשר הוא, ושמתייחס לכל אחד, ולא חשוב מה הנטיות שלו, בצורה שווה, אגודה שדוגלת באהבת השונה וקבלת האחר, רק אהבה ניסו לתת שם ותראו איך החברה שלנו גמלה להם.
מדובר כאן בפשע של שנאת חינם, אדם שלא מוכן לקבל דעות שונות משלו, ונקט במעשה הכי קיצוני שהוא היה יכול לעשות. אני חייבת להגיד שאני גאה מאד שבישראל ישנה מערכת חוק מוסרית אבל זאת אחת מהפעמים הנדירות שאני מצטערת שאין עונש מוות.
באותה הזדמנות אני רוצה להעלות את הצד של הדתיים בעיניין-לא לטעות, אני לא מאשימה אותם באירוע הזה, זה היה יכול להיות גם חילוני ואני יודעת, ומכירה, לא מעט דתיים שמקבלים הומואים ולסביות, אבל חייבים להודות-אתם המתנגדים הראשיים בארץ-לא ככה? כולם יודעים שאתם לא בדיוק חסכתם באמצעים ומילים נגד הקהילה ההומו-לסבית, ואם אתם רוצים לומר שאני מתבססת על שמועות-הנה לכם:
הפגנה נגד מצעד הגאווה בשנת 2008



סטנדאפ של הרב יצחק פנגר נגד הומואים (בעיקר) ולסביות:

אין לכם בושה? לדבר ככה? אל בני אדם? לכנות אותם חיות, בהמות, חולי נפש, לשים אותם תחת סטיגמה פוגענית ומעליבה, ולטעון אחרי שהם טועים ואתם הצדיקים? ההומואים והלסביות מעולם לא פגעו בבני אדם למיטב ידיעתי-ההפך הם מנסים ליצור שוויון בין כולם, לעומת זאת אתם באים, מעליבים אותם פוגעים בהם, בשביל מה? מה אכפת לכם בכלל? חיו ותנו לחיות! כל האנשים בהפגנה שפוגעים באנשים בלי שום טיעונים הגיוניים: "זה חטא", "זה נגד הטבע"-מי אמר? מה הלאה-תפלו אנשים שמעדיפים סטייק על פני עוף? כי זה בדיוק אותו דבר-אפליה של אדם בגלל הטעם האישי שלו. הרב יצחק המכובד גם מצתדק תוך כדי פגיעה-רגע אחד הוא אומר שהוא לא בא לזלזל רגע שני הוא יורד עליהם, פוגע בהם, ומזלזל בהם בכל מובן המילה. ומדהים שדווקא אנחנו, היהודים, שיודעים מה זה להיות שנוא ונרדף עושים מעשים כאלו.

זאת הוכחה שהחברה שלנו ח-י-י-ב-ת להשתנות. זה לא יכול להימשך ככה-רציחה ופגיעה באנשים בגלל הטעם האישי שלהם. למרבה הצער לא יכולתי להגיע לצעדת המחאה בת"א אבל אני משבחת את כל אלה שכן הגיעו.

לסיכום: אפליה של הומואים ולסביות זה פשע נקודה. אל תיהיו גזענים ותעשו את זה. כרגע מה שאפשר לעשות זה לתמוך באגודה, במשפחות השכולות, אבל גם זה חשוב מאד. נקווה שיתפסו את הרוצח-שידור חוזר של זה בירושלים או בחיפה זה באמת מה שחסר לנו.

יחי ההומואים והלסביות!!!

samurai champloo

אנשים-תיהיו נחמדים ותגיבו קצת... זה לא יהרוג אתכם וייתן לי קצת מוטיבציה (וידיעה שמישהו באמת קורא פה)

סוג: TV
מצב: סיים
מספר פרקים: 26

הגבלת גיל:R+
ז'אנר: קומדיה, אומנויות לחימה, סיינן, היסטוריה, הרפתקאות וסמוראים כמובן.
תמונות: http://audibble.files.wordpress.com/2008/11/samurai-champloo.jpg

http://animenewest.files.wordpress.com/2009/05/samurai-champloo2.jpg

http://media.photobucket.com/image/samurai%20champloo/winter-serenity/Samurai_Champloo.jpg

תקציר: פו היא נערה צעירה שאימה נהרגה, ומאביה היא לא זוכרת כלום. פו עובדת מאז בבית קפה, כשיום אחד נכנס זר חשוד. כמה דקות אחרי פו מועדת ושופכת תה על אחד הלקוחות, ולא סתם לקוח, אלא הבן של מושל המחוז. המלווים של הבן תופסים אותה מיד ומאיימים לכרות לה את אצבעות אחת-אחת. פו צועקת לזר שאם יציל אותה היא תיתן לא 100 פחזניות ('דנגו'-מאכל יפני... אני חושבת שהתרגום הוא פחזניות.).

הבחור, ששמו מתברר כמוגן, מכסח את הבן של המושל וכל המלווים שלו... כשעוד מישהו נכנס לבית הקפה-ג'ין. מוגן מתלהב כשהוא שומע שג'ין הביס את שומרי המושל עצמו ותוקף אותו, מוגן משיב מלחמה ותוך כדי הם הורסים את בית הקפה ונכנסים למעצר. פו עוזבת את בית הקפה ומשחררת את ג'ין ומוגן.

לאחר מכן היא עושה איתם עסקה-היא מטילה מטבע ומהמרת שאם הוא ינחת על הצד שבחרה מוגן וג'ין ינדדו איתה ויעזרו לחפש אחרי "הסמוראי בעל ריח החמניות", אם לא הם חופשיים ללכת. המטבע נוחת (כמובן) על הצד שפו בחרה וכך הם יוצאים לחיפוש אחרי הסאמוראי בעל ריח החמניות.

דעה אישית: אני מתה על הסדרה הזאת! למרות שהיפ הופ נורא לא קשור הוא נותן אווירה ממש טובה, האנימציה מעולה, ולשם שינוי לא כולם חתיכים וחתיכות. הדמויות... מגוונות.

מוגן הוא פריק, שמעולם לא שמע על אסתטיקה ולחימה זה אולי הכישרון היחיד שלו (סטייה לא נחשבת).

ג'ין הוא הרבה יותר מכובד, אבל אדיש מידי ויבש. אחרונה-

פו מצחיקה, הדמות הנשית הכי עקבית בסדרה, היא לא כישרונית אבל היא חמודה ומצחיקה, אפשר להגיד שהיא זאת שמאחדת את החבורה. חוץ מזה כל פרק עוסק במשהו אחר פחות או יותר, יש הרבה פילרים (תתכוננו לשוק) והם... טובים. ( הגרפיטי, הבייסבול, וכו'). הסוף של הסדרה גם מאד מקורי ולמרות שהוא קצת עצוב הוא טוב, מאד הופתעתי ממנו ומגיע למפיקים קרדיט טוב עליו.
פתיח:

סיומת:

אנימות קיץ 2009-חלק ג'

חלק ג' של אנימות הקיץ! שמסיים את יולי ואחריו יבוא חלק ד' שיתחיל את אוגוסט

Princess Lover!
תקציר:ארימה טפאי היה בסכ"ה נער יפני רגיל, עד שסבו לוקח אותו תחת חסותו וטפאי הופך ליורש עשיר ומצליח של חברת ארימה.
דעה אישית: לא משהו. אני אפילו לא יודעת למה אני ממשיכה את זה (שימו לב-בינתיים אני כן מתכוונת להמשיך בכל זאת) הסדרה הזאת בנויה על א'צי, פאר ואצ'י. מדהים איך לכל דמות נקבית בסדרה דוחפים זוג כדורי ים על החזה-מהמשרתת שלו ועד לארוסה, ועוד לא התחלתי אפילו לדבר על הבנות שסובבות את טפאי. אני מניחה שאני לא צריכה להיות מאד מופתעת אם חושבים על זה שהסדרה מבוססת על משחק הנטאי למבוגרים ובכל זאת... יש סטיה איכותית כמו בקאנה-ממו ויש זבל שהוא פורנו טהור ופרינסס לאבר הוא בדיוק כזה. האנימציה מוצלחת חוץ מכל קטעי האצ'י שדוחפים בכל פינה, ומבין הדמויות היחיד שמצא חן בעיני זה הסבא של טפאי. טפאי עצמו אידיוט עם אינטילגנציה של עמוד אבן וכישרון,שלא ברור מאיפה הוא הגיע, לסייף, כל הדמויות הנשיות בסדרה לוזריות אחת אחת, וכשעוד יש מישהי קשוחה התדמית שלה נהרסת בגלל המראה שלה. הסדרה הזאת הייתה יכולה להצליח הרבה יותר-חבל שהיוצרים החליטו להפוך אותה לספק צרכי המין שלהם.
הערות: כ"כ ברור שבסוף הוא יהיה עם הורודה.
פתיח:


Ga Gejutsu-ka Art Design Class
תקציר: פשוט מאד-כל פרק עוסק במועדון ציור ובמה שהם לומדים כל שבוע.
דעה אישית: בטוח שהמווון אנשים יחשבו שזה משעמם, ואני מבינה למה. אבל אני דווקא די אוהבת את הסדרה הזאת-היא חסרת עלילה פחות או יותר והמטרה שלה היא ללמד בכל פרק סגנון ציור אחר. האנימציה מורכבת מצ'יבים חמודים למדי, הדמויות מדליקות וכל אחת מתמודדת באופן שונה עם הסגנון ציור שנלמד... סדרה לכל מי שרוצה ללמוד לצייר.
הערות... פודינג XD
פתיח:


Spice and Wolf II
תקציר: המשך של העונה הראשונה-לורנס הוא סוחר שעובר מעיר לעיר ומוכר את הסחורה שלו. אחרי ביקור באחד הכפרים הוא מוצא בעגלה שלו נערה ישנה ערומה... ויש לה אוזני זאב וזנב. הנערה מסבירה שהיא אל, אבל שמה הוא "הורו". לורנס מאמין לבסוך להורו ומשמש לה חבר למסע בדרכה אל הצפון.
דעה אישית: כ"כ חיכיתי לזה!!! העונה הראשונה הייתה ממש טובה אבל נגמרה במפתיע וע"פ מה שנראה גם השניה תיהיה טובה-האנימציה מעולה וכמוה גם עיצוב הדמויות, הורו צינית ומצחיקה כרגיל, לורנס (וואו, רק עכשיו שמתי לב שיש לו אותו מדובב של לולו!) משחק את התפקיד שלו בהצלחה גם והדמות החדשה פאקינג נראה כמו האח של הרועה ההיא מהעונה הקודמת. הפסקול דומה למאד לזה של העונההקודמת גם כן (שזה טוב) ונראה לי שהעונה הזאת תיהיה בטופ שלי
הערות: -"אל תזלזל באוזניים שלי!!!".
פתיח:


Tokyo Magnitude 8.0
תקציר: סדרה של 'מה אם' בטוקיו הייתה מתרחשת רעידת אדמה בסולם 7.0 ומעלה.
דעה אישית: טוב. קודם כל זה רעיון ממש ממש מעניין ליצור סדרה כזאת (למרות שהיא עלולה להפחיד למוות את צופי טוקיו). הסדרה מתחילה במעקב אחרי נערה בשם מיראי, עם הורים שעסוקים כל אחד בעצמו, ואח קטן שתמיד הטיפול בו נופל עליה. מיראי כמובן נמצאת במין דיכאון-אדישות-קדירות תמידית וחושבת לעצמה שהכי טוב יהיה אם העולם הזה פשוט ישבר... וזה מה שקורה. האנימציה מוצלחת למרות שהסגנון שונה מהרגיל ודומה קצת לציור של הייאו מיאזאקי, הפסקול... רגיל. סדרה טובה ששווה צפייה או לפחות קרדיט על הרעיון הנחמד לעלילה.
הערות: אפילו אני לא מתעסקת בפלאפון שלי כ"כ הרבה.
פתיח


סוף חלק ג'~ והאנימות של חודש יולי.

אנימות קיץ 2009-חלק ב'

פאמ פאמ~! המשך של האנימות החדשות שיצאו החודש... (חלקן בכל מקרה)

Bakemonogatari

הסדרה עוקבת אחרי תלמיד תיכון בשם קויוגי אראראגי ובכל פרק הוא פוגש אדם חדש עם תכונה משונה. בפרק הראשון הוא תופס נערה שנפלה ומגלה שאין לה משקל.

דעה אישית: גדול-אגב תיקון זה לא בדיוק שאין לה מישקל זה שהיא שוקלת חמישה קילוגרם אבל לא חשוב, זו לא הנקודה- חשבתי שמדובר כאן בשוג'ו מתוק ושהם יתאהבו וכו'... במקום זה היא תוקעת לו סכין יפנית לצד אחד של הפה, שדכן לצד השני ומאיימת שאם הוא יעז לגלות את הסוד שלה היא תרצח אותו. פה לא גמרנו-ידידתנו לא רק אומרת אלא גם עושה-היא מהדקת לו סיכה לצד הפנימי של הלחי (אאוץ') ומופתעת כשהוא חושף את את הפציעה... ומתברר שאין אחת בכלל. קויומי הוא ערפד לשעבר-אומנם הוא כבר חזר להיות בן אנוש אבל יש עוד מספר תופעות לוואי כמו החלמה מהירה... אחרי שקויומי מספר לה את כל זה הוא מציע לה עזרה ולוקח אותה בחור שמאבחן אותה ומכריז שתקף אותה "סרטן משקל". האנימציה הייתה מדהימה-אני בכלל צריכה להגיד מילה על העלילה והדמויות? שתיהן פנטסטיות, הפס הקול היה מרתק (במיוחד הפתיח), לסדרה הולכים להיות 13 פרקים אז אני גם מניחה שלא נראה מריחות ושטויות. לסיכום ע"פ הפרק הראשון נראה שזאת הולכת להיות סדרה מעולה, אבל, נחכה ונראה.

הערות: מפחיד כמה חפצים חדים אדם יכול להחזיק...

פתיח:

Canaan

סיפור על חבורת אנשים שעוסקים כל אחד בתחום שונה שהגיעו כולם יחד לטוקיו בגלל אירועים משונים עם השפעה על כל העולם. לחמש הדמויות הראשיות יש עשר שעות לפתור מקרה חטיפה שנראה שיגרתי.

דעה אישית: נראה טוב. שמעתי הרבה תגובות על זה שזה לא ברור, מבולבל וסמוי-אני לא מסכימה. יש אנימות שפשוט בנויות ככה-כמו לדוגמה הספרים של דן בראון. ההתחלה מאד חשוכה אבל מעניינת-רצח, חברות ישנה ואנשים שלא יכולים להיחשף לאוויר הפתוח... נראה כאילו יש כאן איזה קשר ישן שנהרס/נקטע ואיכשהו מעורבת בו מלחמה. הדמות הראשית-קאנאן (עם השיער הלבן והגופייה האדומה) ממש מצאה חן בעיני... הקרבות היו טובים, האנימציה ברורה ומוארת (חלקית-יש את הקטעים בחושך) הפסקול היה טוב גם כן. אני מניחה שהסדרה הזאת תמשיך טוב אלא אם הם יגזימו עם המסתורין והחושך...

הערות: משהו דפוק בראש של כל החוגגים בפסטיבל...

פתיח:

Sora no Manimani
אויאגי סאקו חוזר לעיר מגוריו לשעבר ופוגש שוב את חברת הילדות שלו-אקנו מיהושי. אבל הפרידה שלהם לא הייתה מאושרת במיוחד... וסאקו לא בדיוק שמח לראות אותה שוב ועוד פחות להצטרף למועדון האסטרונומיה שלה.
דעה אישית: וואו. הקיץ לא גומרים להפתיע-החברות שחשבתי שמדובר בה-ידידות חזקה בין ילד לילדה-לא קיימת. לא חברות ולא נעליים-היה שם כפייתיות של מיהושי לסאקו אז היא הייתה חוטפת לו חפצים ומכריחה אותו לבוא איתה לאן שזה לא יהיה XD קשה להגיד שהוא שמח לראות אותה... והיא, איך שהיא רואה אותו מתחילה לרדוף אחריו וככה חצי יום הוא בורח ממנה והיא מסתלקרת אחריו. סדרה חמודה ביותר-אנימציה סבירה, פסקול חמוד ורגוע, דמויות מדליקות (מיהושי ההיפר, נשיא המועדון האנמי, ראש מועצת התלמידים וכו') אין שום דבר לא רגיל-בלי נצנצים, דם (היריקות של הנשיא לא נחשבות) או חרבות. מציאות וזהו.
הערות: מיטה בחדר המועדון... למה אני לא חשבתי על זה?
פתיח:

Kanamemo

נאקמיצ'י קאנה היא ילדה צעירה בגיל 13 שסבתה נפטרה והיא נותרה לבדה. יום אחרי ההלוויה כשהיא רואה את כל הרהיטים נמכרים היא בורחת מהבית ומחפשת מקום לגור בו... היא גם מוצאת אחד, רק שלכל הבחורות שם יש כמה מנהגים נורא מוזרים...

דעה אישית: זה כזה חמוד!-זה גם נורא סוטה-אבל זה כזה חמוד! למרות שקאנה נראית יותר כאילו היא ילדה בגן מאשר בביה"ס היא מצליחה לגלם יפה את הדמות של הילדה הנטושה חסרת האונים, כל שאר הבנות שגרות בבית גם כן די מגניבות (ולסביות) והמנהלת של המקום קטנה יותר מקאנה OO" נו מילא-ממתי אנימות נצמדות להגיון. הפס קול חמוד, האנימציה ילדותית משהו אבל יפה, בסכ"ה הכל אני חושבת שזאת תיהיה סדרה חמודה להעביר איתה את הזמן.

הערות: טאישובוי! טאישובוי! צטאי צטאי-בום!

פתיח:

עד כאן~ חכו לחלק ג'!

אנימות קיץ 2009-חלק א'

ובכן הדיכאון עקב מות החתולה שלי חלף עבר~ ויש לי הרבה להשלים. והנה לכם סיקור על כל האנימות שאני מתכוונת לעקוב אחריהן (בינתיים):

Weiss Survive

סדרה קצרה שהולכת להגיע ל16 פרקים. הסדרה עוסקת בטאקאשי וחברתו מיצ'י שנפגשים בבית ספרם ללמידה אבל נשאבים למימד אחר, אותו מימד עוסק במשחק הקלפים שמי'צי מתמחה בו ועכשיו בשביל לחזור לעולמם מיצ'י וטאקאשי צריכים לשחק ולנצח בקרבות קלפים.

דעה אישית: הולי קראפ! מדובר כאן בשילוב של יו-גי-הו, באקוגאן, ומה-שמו ששודר לפני שנה-שנתיים בערוץ הילדים. אבל מה, בניגוד לכל הסדרות הנגררות עם משחקי הקלפים שלהן כאן כל פרק הוא מקסימום 3 דקות, האנימציה חביבה-לא שוברת שיאים אבל נחמדה לעין והכי טוב-האצ'י. בד"כ אני לא מאד אוהבת את כל בדיחות החזה והפאנטיס סקרין שוטס אבל כאן זה באמת נורא מצחיק. והזקן ברקע שמנחה את טאקאשי מתברר כסוטה/סדיסט/פדופיל ומשעשע מאד... מערכונים חביבים להעביר איתם את הזמן.

הערות: זקן במדי ביה"ס... OO"

Umi Monogatari: Anata ga Ite Kureta Koto

הסיפור עוסק במארין ואורין-זוג אחיות שחיות בים (מין סוג של בנות ים... עם רגליים וביקיני). יופ אחד הן מוצאות טבעת ששקעה לים ומחליטות, כלומר מארין מחליטה וגוררת איתה אורין, לעלות לשמים (ליבשה) להחזיר את הטבעת. אבל הבעלים בכלל לא רוצים את הטבעת-קאנון, הנערה שלה שייכת הטבעת קיבלה אותה מהחבר שלה לשעבר... היא לוקחת אותה וזורקת אותה שוב, הפעם ליער. מארין לא מקבלת את זה ויוצאת שוב לחפש את הטבעת, אבל משהו משתבש-אורין שמצאה את הטבעת שברה בטעות חותם של שד עתיק והוא השתחרר לעולם... עכשיו היחידות שיכולות לעצור את השד הן כוהנת הים וכוהנת השמים.

דעה אישית:ממש ממש הפתיע אותי לטובה. בד"כ כל סדרות המאהו שוג'ו האלו עולות על העצבים ומלאות ורוד ונצנצים ברמות שברבי עוד לא הגיעה אליהן אבל הסדרה הזאת... ממש חמודה. העלילה נחמדה-לא מקורית יותר מידי אבל גם לא נדושה ויוצאת מכל חור אפשרי, האנימציה מדהימה... הפסקול חביב, לא משהו שהייתי מורידה לנגן, אבל זה שקט ונעים לאוזן, ובאמת נותן תחושה של ים. מארין קצת מרגיזה אבל די חמודה, אורין היא הדמות הכי הגיונית בסדרה ואני ממש ממש אוהבת אותה וכל שאר הדמויות גם הן נחמדות מאד. עוד דבר שהפתיע אותי שלסדרה יהיו 12 פרקים (אלא אם תיהיה עונה שניה כמובן)-בד"כ הסדרות האלו מגיעות לחמישים פרקים או יותר-נראה כאילו לא יהיו מריחות ופילרים (הללויה!!!).

הערות: חזה. ואם בישראל אורין ומארין היו מסתובבות בטיילת, שואלות למי שייכת טבעת, היו עוצרים אותן.

Aoi Hana

אקירה ופומי היו בילתודן חברות טובות מאד אבל אז המשפחה של פומי עברה והחברות נפרדו. עשר שנים אחרי פומי ואקירה נפגשות שוב, בבוקר היום הראשון בתיכון בתחנת הרכבת. לאט לאט אקירה ופומי מודעות יותר אחת לשניה ומחדשות את הקשר שלהן תוך כדי התמודדות לחוד, ויחד עם הבעיות והקשיים בבי"הס התיכון.

דעה אישית: בד"כ אני לא נוהגת לראות שוג'ו איי למרות שאין לי ממש בעיה אם זה (למען האמת ראיתי קצת שוג'ו איי-בלאבלס) אבל הסדרה הזאת משום מה משכה אותי ולא התחרטתי. היא לא ההצלחה של השנה-הדיבוב קצת מעצבן, הפסקול לא רע אבל גם לא טוב, האנימציה נחמדה אבל קצת ירודה והעלילה... מציאותית. בסדר לא בדיוק-יש קטעים לא סבירים-אבל הבסיס של שתי בנות שלאט לאט מתחברות די הגיוני ואולי אפילו אפשרי, לשם שינוי, יש כאן משהו שהוא באמת סלייס אוף לייף, אין לכל דמות נשית חזה בגודל התחת שלה והבנות לא מתאהבות נואשות זו בזו אחרי פרק או שניים. יש בסדרה הזו בנייה של מערכת יחסים קטנה וחביבה ונראה לי שהסדרה הזאת תצליח לא רע.

הערות: אם מישהו היה נוגע בי ברכבת הייתי משליכה אותו מהחלון.

Taishou Yakyuu Musume
הסדרה עוסקת בחבורת בנות (אני בטוחה שמהתמונה לא היה לכם מושג) שמשחקות בייסבול בתקופת הטאישו ביפן (1912-1926). מסתבר שחברתה הטובה של קומה-אקיקו נתקלה באיזו מסיבה בבחור שפלט שבנות צריכות לנהל משק בית ולדאוג לגידול ילדים, הבחור עצמו, שחקן בייסבול. בתור נקמה אקיקו מחליטה שהיא תפתח בבית ספרה מועדון בייסבול שיתחרה בקבוצות בנים והוא מורכב כמובן, מבנות.

דעה אישית: I LOVE IT! גם בגלל שאני פמיניסטית מושבעת, גם בגלל שאני אוהבת דברים שמתרחשים ביפן הישנה, וגם בגלל ש... טוב זה סתם נשמע ממש נחמד. נערה שקמה ורוצה להוכיח לגברים שיש בנשים יותר ממה שנראה לעין-זו כבר התחלה מעולה לעלילה, האנימציה מוצלחת ולא שמה לכולן חזה מפלצתי הפסקול נחמד מאד ומעוצב היטב ולכל דמות יש אישיות משלה. ע"פ מה שאני רואה נראה לי שזו תיהיה סדרה מעולה ושהיא תצליח מאד... נקווה שההמשך יהיה טוב כמו ההתחלה.

הערות: לקומה יש סומק ממש ממש חזק O:

Yoku Wakaru Gendai Mahou

קויומי היא תלמידת חטיבה עליונה והיא בעצם... קוסמת! קויומי נעשית תלמידה של מיסה אנאהרה-שסיימה את הכשרתה והיא אחת הקוסמות החזקות ביותר שיש.

דעה אישית: זה הזוי. אומנם הפרק הזה הוא מין ספיישל אבל הוא עדיין טוב. פרק האפס עוסק באחת הדמויות המשניות-יומיקו מנסה ללמד את קויומי סוג מסויים של כישוף. זה... לא ממש הולך לה (וזה בלשון המעטה) פרק משעשע ומצחיק ביותר (אני לא אגלה למה) יש קצת אצ'י, אבל לא יותר מידי, פסקול סביר (שוב-לא משהו שהייתי מורידה לנגן, אבל גם לא ניסור אוזניים) האנימציה יפה והדיאלוגים מעניינים ולרוב מחיקים. סדרה שמשום מה מזכירה לי את מאהו סנסיי נג'ימה ולדעתי היא גם תזכה לאותה רמה של הצלחה אם לא יותר.

הערות: סירים. XDDD

Umineko no Naku Koro ni

בשנת 1986 מזמן קינזוו אושירומיה, הזקן העשיר, את אחד עשר בני משפחתו אל האי המבודד בו הוא גר. סביב הממון המשפחתי סובבת אגדה שהסב הזקן מכר את נשמתו למכשפה המוזהבת ביאטריס וכך קיבל את הזהב. זמן מה לאחר הגעת בני המשפחה אל האי לוכד אותם טייפון ובזה אחר זה מתחילים האנשים לההרג.

דעה אישית: וואו. בד"כ אני לא נוהגת לצפות באנימות אימה ומסתורין (כל מיני הריגות לא ברורות, פרצופי סיגריה בצללים וכו') אבל באמת שהאנימה הזו נראית מוצלחת. כמובן שיש לה את הפאקים שלה-יש פגמים באנימציה (החזה של שאנון, העיניים של באטלר..) אבל בסכ"ה היא מוצלחת, הפסקול ממש ממש טוב-השיר סיום... נחמד, אבל השיר פתיחה פשוט עוצמתי! בכללי גם מה שרואים בפתיח מקסים.העלילה נשמעת מעניינת (וכרגע היא גם נראית ככה) הסדרה הזו מזזכירה לי כמובן את היגוראשי, ואם אני לא טועה לשתיהן יש אותו במאי או סטודיו, עוד דבר שפגם מאד זו מאריה. אני אדם רגוע, שמקבל את רוב הדברים בעולם ובאנימות אבל הילדה הזו פשוט עלתה לי על העצבים!!! אם לא אמא שלה היא הייתה חוטפת ממני הרבה יותר מסטירה או שתיים. זה יכול ליפול וזה יכול להשתפר בשביל לראות את זה יהיה טוב כמו שאני חושבת אני אצטרך לחכות עד הפרק הבא... ועד אז אני אשמע את הפתיח בלופים.

הערות: אווו אווו!!!


עד כאן האנימות החדדשות~ חכו לחלק ב'!

סקוויקי

היום בלילה (לפני ארבעים וחמש דקות) גורת החתולים שהבאתי הביתה מתה. השם שלה היה סקוויקי-היא הייתה היצור המתוק ביותר שהכרתי ונהניתי מכל רגע איתה. יהי זכרה ברוך.

k-on

שם באנגלית: k-on

סוג: TV
מצב: סיים
מספר פרקים: 13
הגבלת גיל: אין
ז'אנר: קומדיה, חלק מהחיים, מוזיקה (מעט)
תמונות:http://enrius.files.wordpress.com/2009/05/kon1.jpg
http://www.kita-kon.org/admin/news/uploads/kon.png
http://cdn.getfansub.com/upload/K-on.jpg

תקציר: יואי היראסאווה היא נערה צעירה שנכנסת לשנתה הראשונה בתיכון. בתור תלמידת תיכון עליה לבחור מועדון שבו תיהיה-מועצת התלמידים, ריקוד, טניס... הבחירה שלה. במקביל מנסות ריטסו טאינקה ומיו אקאיימה להציל את מועדון המוזיקה הקלה בביה"ס מסגירה מכיוון שיש מעט מידי חברים. הן מצליחות לגייס אליהן את טסומוגי קוטבוקי וגם את... יואי. עכשיו יואי הלא-יוצלחית צריכה להתחיל ללמוד לנגן בגיטרה ולהבין מה זו אחריות... כך נוסדה להקת "תה אחר הצהריים".
דעה אישית:
סדרה נהדרת. בהתחלה חשבתי שהיא תיהיה יותר משהו בסגנון של בק-עוקבת אחרי ההצלחה של הגיבורה הראשית בתחום המוזיקה, אבל לא. קיי און היא יותר סדרת ביה"ס שהמוזיקה משתלבת בה אבל למרות ההפתעה זה לא איכזב-הפרקים היו משעשעים, מצחיקים וכובשים. במחצית השניה של הסדרה הייתה חזרה לא קטנה על הפרטים אבל בכל זאת... כמובן שלא רק הסיפור הוא מה שעושה את הסדרה. האנימציה הייתה נהדרת-גם של בני האדם וגם של הרקע... הפעם היחידה שהיה פגם האנימציה הוא בקונצרט האחרון כשהפיות שלהן נראו מעט משונים. בנוסף יש את כל שאר חברות המועדון-מוגי הילדה העשירה, החמודה, עם הגבות המוזרות שלה שנהנית לראות את מיו מובכת ותפקיד שלה בלהקה הוא הקלידים. מוגי אחראית לכיבוד של אחר הצהריים ולכמובן, לווילה שבה מבלים את מחנה האימונים של המועדון.
אחריה יש את ריטסו-המתופפת של הלהקה. היא גם זו שהקימה אותה-היא מצחיקה ופזיזה, מתעללת במיו בלי סוף... היא האדם הכי אנרגטי בחבורה והכי הומוריסטי.
מיו היא נגנית גיטרת הבס. היא מאד בוגרת ואחראית, אבל פחדנית נורא ונבוכה בקלות. חצי מהקטעים איתה זה כשמפחידים אותה (אלה גם רוב הקטעים שגרמו לי לצחוק בקול). למרות שלפעמים היא מתעצבנת על חברי הלהקה ו"רבה" עם ריטסו ברור שהיא מאד אוהבת להיות איתם במועדון.
ואחרונה חביבה יואי. אם היו מבקשים ממני לתאר אותה במילה אחת הייתי אומרת מפגרת. היא מצחיקה, וחמודה, ומתוקה אבל... היא פשוט מפגרת. כמובן שזה מה שעושה אותה לדמות ראשית כ"כ מצחיקה, ויוצר כ"כ הרבה דיאלוגים משעשעים. הטמטום של יואי הוא אחד ויחיד במינו והיא מוסיפה הרבה הרבה טעם ללהקה... חוץ מהעובדה שלמרבה הפלא היא משתפרת בגיטרה.
בנוסף כמובן יש את כל הדמויות-סאווה צ'אן סנסי-המורה שאחראית על המועדון ומתגלה כנגנית מטאל-לשעבר עם אישיות מטורפת וחיבה מיותרת לקוספליי, האחות של יואי-אוי שדומה לה שתי טיפות מים במראה ובאופי היא... ההפך הגמור-בחיי היא הייתה צריכה להיות האחות הגדולה-יש גם את נודוקה, החברה של יואי ושליחה ממועצת התלמידים...
(ספויילר) בחלק השני של הסדרה מצטרפת גם אזוסה למועדון, נגנית גיטרה קטנה בשנה מכל שאר הבנות. בניגוד לשאר הבנות היא, לשם שינוי, רוצה באמת להתאמן בגנינה ולא לשבת ולשתות תה עם עוגה אבל אחרי זמן מה... גם היא מצטרפת למסיבת התה.
הסדרה מכילה גם שירים מההופעות של הבנות מול הביה"ס (בסוף כמובן הן לא הגיעו לבודוקאן אבל... נו מילא) ואני חייבת לציין שלמרות המיליפ מתוקות וכולי השירים עצמם נחמדים מאד.
שירים מתוך הסדרה:
פתיח:

פתיח שני: (עם אזוסה)

סיומת:

fuwa fuwa time: (השיר הראשון של הלהקה)

my love stapler:

higashi no eden-eden of the east

אז ככה... אין לי כוח לסקר עכשיו את כל האנימה, ולכן מי שלא יודע מה היא הסדרה היגאשי נו אדן (גן העדן של המזרח) מומלץ לו שייכנס לפה:http://anime-il.showme.co.il/index.php?showtopic=157548 ויראה את הסדרה אחרי. ובכן! אחרי 11 פרקים הגיע הסוף ואחריו ע"פ מה שנאמר יוצאים עוד שני סרטים ואולי עונה שניה. האנימה התחילה בסיפור משונה-סאקי שמטיילת באמריקה ומסתבכת עם אוכפי חוק ניצלת בידי ילד עם אקדח ביד ו.... בלי בגדים.
מסתבר כי הוא בכלל לא זוכר מיהו-ולמה הוא נמצא איפה שהוא נמצא. אחרי קצת מחקר אישי ועזרה מצד הפלאפון שלו הבחור מגלה שאחד השמות שלו הוא טאקיזאווה אקירה, וככל הנראה, טרוריסט. אתם מבינים-ביפן (איפה שסאקי גרה-היא באה לביקור באמריקה) היו מספר תאונות של נחיתת טילים באותו יום, למרבה המזל איש לא נפגע ומאז אותו יום נקרא יום שני חסר-האכפתיות (כל אחד קורא לזה משהו אחר-אני מתרגמת careless פשוטו כמשמעו)
לאט לאט מתברר שאקירה מעורב בפרוייקט להצלת יפן בו משתתפים... שכחתי כמה אנשים. כל אחד מהאנשים האלו מקבל פלאפון שמכיל 100,000 דולר או ין או... לא זוכרת, הרבה כסף בכל מקרה, ודרך הפלאפון יש לאנשים האלו, הנקראים סלסאו,יכולת לבצע בעצם כל דבר-כמובן שזה דורש מהם לשלם עליו. כך הסלסאו אמורים להתחרות ביניהם מי יציל את יפן.

יפה בלי לשים לב פחות או יותר סיקרתי את הסדרה-הרווחתם, ועכשיו למה שאני חושבת עליה:

האנימציה הייתה... די דפוקה. למה בשם אלוהים יש להם קווים כהים על גשר האף? ברצינות זה נראה כאילו כולם לבשו משקפיים ולחצו אותם לעיניים אז נשאר סימן. גם השיער מאד מאד קשיח, העיניים מרוחקות מאד זו מזו ומשוות לכולם מראה משונה, הנוף נהדר והבגדים והגוף גם די בסדר.... אה, ואהבתי גם את הצנזורה.

המוזיקה הייתה... סבירה. השיר פתיחה היה נחמד מאד את הסיומת אהבתי פחות... היא הייתה משונה ביותר.

העלילה ייתה מסובכת ביותר. בהתחלה לא הבנתי מה לכל הרוחות רוצים מחיי, לאט לאט כבר הבנתי יותר וזה נעשה מעניין... היו כמה קטעים דפוקים (ג'ונים) היו כמה קטעים נוגעים ללב (הסוף-באנג!) והיו הרבה קטעים מטרידים (ניטים, פאנטס, גברת-שיער-כחול-מעופפת) יאמר לזכותם הכל היה מקורי ביותר ולא היו חזרות או דברים נדושים.

הדמויות היו... מעניינות. אקירה היה חמוד, סאקי הייתה מעט קרצייתית... אוקי, הרבה, אבל עוד יכולתי להסתדר איתה. את פאנטס דווקא ממש חיבבתי וגם את הכלבלב המכונף, מיצ'ון הייתה חמודה מאד וכל השאר... פחות חשובים אבל רובם מצאו חן בעיני.

עצבן אותי מאד שהם לא טרחו לגמור את העלילה כולה בסדרה ובמקום זה הפילו את זה על הסרטים אבל נראה-אולי אני עוד אתחרט שכתבתי את זה. סכ"ה זו הייתה סדרה חמודה ביותר-מצא חן בעיני במסתורין והעיניין של "הצלת יפן" (כי אנחנו צריכים משהו כזה) אני ממליצה למי שמחפש משהו מותח לראות עם כתמים על האף (זה אוכל אותי) זה לא אחת האנימות האהובות עלי (למרות שאני שומעת עליה הרבה תגובות ממש ממש טובות) אבל גם לא מהשנואות עלי-סתם אחת שנהניתי להעביר איתה את הזמן.

loveless

שם באנגלית: loveless
יוצר:קוגה יון

סוג: מנגה
מצב: יוצא

אורך: 9 ווליומים (בינתיים)

הגבלת גיל: 13-pg
ז'אנר: שונאן איי, קצת שוג'ו איי, קומדיה, טרגדיה, על טבעי, חלק מהחיים..
תמונות:http://www.freewebs.com/avoidingdarkangel/Loveless/1-Loveless.jpg
http://accel21.mettre-put-idata.over-blog.com/0/04/13/91/minitokyo.anime.wallpapers.loveless_116933_.jpeg

תקציר:בעולם שבו מתרחש הסיפור לכל אחד יש את שמו האמיתי, שם שהוא חולק עם עוד אדם אחד ויחיד. שני האנשים האלו נקראים "קורבן" ו"לוחם", זוגות הקורבנות והלוחמים מנהלים קרבות בינם לבין עצמם ומשתמשים במילים בתור נשק.

ריטסוקה אאויאגי (aoyagi ritsuka) הוא נער בן 12, לפני שנתיים הוא איבד את זכרונו ומאז אמו יצאה מדעתה וסירבה להכיר בו כבנה ולבסוף החלה לתייחס אליו גם באלימות. העזרה היחידה שהייתה לריטסוקה באה מסיימי (seimei), אחיו הגדול. אבל סיימי נרצח-הגופה שלו נמצאה בבית ספרו של ריטסוקה, במושבו, וריטסוקה נחוש לגלות מי רצח את אחיו הגדול ולנקום.

אבל הכל משתנה כשריטסוקה פוגש את סובי (soubi), זר גבוה ובלונדיני, שמציג את עצמו כחבר ישן של סיימי. סובי מציע עזרה לריטסוקה בכל מה שלא יעשה אך מצד שני מסרב לחשוף מידע על רוצחו של סיימי, לאט לאט ריטסוקה נכנס לתסבוכת שבה מסתבר ששמו הוא לאבלס (loveless-"חסר אהבה") וברקע נמצאת עדיין תעלומת ברצח של סיימי.

דעה אישית:
ציור: אין מילים. בסדר-כולם יותר מידי חתיכיים ואנורקסים לחלוטין אבל... כולם כ"כ סקסים!!! זה לקרוא ולהזיל ריר על כל דמות-סובי הגבוה והבלונדי, ריטסוקה החמוד והקטן, קיו, הזרו... ואני יכולה להמשיך עד אינסוף. גם הנופים מצויירים בהרבה השקעה ותורמים לתמונה לא פחות מהדמויות.

עלילה:גאונית. יש אולי מעט מידי שונאן איי לטעמי, אבל בניגוד לרוב המנגות מהסוג הזה שאין בהן שום דבר מלבד מערכות יחסים שתמיד, אבל תמיד, נגמרות בפוצי-מוצי כאן יש כ"כ הרבה עיניין. לאט לאט המנגקה בונה את התמונה המלאה-דמויות מסתוריות תופסות את מקומן, מקרים לא ברורים מוסברים, והכל כ"כ לא צפוי ומפתיע כל פעם מחדש.

דמויות: פנטסטיות. כל דמות מתפתחת במהלך העלילה-מערכות יחסים נבנות, המנגקה יודע לסטות פה ושם לסיפור צדדי אבל בלי למרוח את העלילה וליצור תסכול. לכל אחד ואחת יש את האישיות המיוחדת שלו (ובמיוחדת אני לווא דווקא מתכוונת לאישיות חיובית) מדהים לכמה סוגי אופי הכתיבה מצליחה לפנות.

הנאה: אני לא אפרט ואגיד שמכל המנגות שקראתי אי פעם זאת המנגה שאני הכי אוהבת. הדבר היחיד שפוגם בה זה שכל צ'אפטר חדש הוא בד"כ איזה 15 עמודים או פחות והוא יוצא כל חודש חודשיים-אז ההמתנה ארוכה במיוחד.

קריאה אונליין:

http://www.mangafox.com/manga/loveless/

האנימה: האנימה בדיוק כמו המנגה גם היא מוצלחת אבל מה... סוף דפוק. לא בטוחה מה קרה-אולי היו צרות כלכליות, אולי המנגה עדיין הייתה בהתחלה, אבל אחרי הווליום הראשון-שני של המנגה הם פשוט גמרו. לא היה סוף ממשי או משהו-פשוט לא הוציאו עוד פרק נקודה. אני אישית ממליצה בהרבה לקרוא את המנגה ואז לראות את האנימה כי... למרות הסוף הדפוק שלה כל השאר מוצלח ביותר.

קריאה וצפייה נעימה ^^

ביקורת קיץ

ובכן עוד יום אחד וזה נגמר. אני לא אשקר-היה לי כיף השנה. עברתי לביה"ס חדש, עם אנשים מדהימים, ונהניתי בו כמו שלא נהניתי בכל שנותי בקודמות אבל מה... ביה"ס זה ביה"ס-החופש תמיד יותר טוב ממנו. כך, אחרי תהיות והרהורים, החלטתי לתת לכם פוסט לפני החופש על איך לנצל את הזמן כמו שצריך ולא להישאר סרוחים על הכורסה למשך חודשיים.

1. "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם"-או במילים אחרות לכו תמצאו עבודה. למה? כי זה מעסיק, זה מועיל ואם יש לכם מזל-זה גם כיף. זו לא חייבת להיות גם עבודה בתשלום-אני מתנדבת כבר שנה רביעית במרכז וטרינרי ליד הבית שלי, נכון, אני לא מקבלת תשלום, אבל אני נהנית מכל רגע. אני מחכה לתחילת החופש ולו רק בשביל להתחיל לעבוד שם כל החופש (במהלך השנה אין לי זמן). אפשר גם לפתוח עסק משפחתי או להצטרף לאחד... הכל הולך.

2. "ישנו קו דק מאוד המבדיל בין "תחביב" לבין "מחלת נפש". עכשיו כשיש לשם שינוי זמן פנוי רב-יש לכם הזדמנות למצוא לכם איזה תחום מעניין ולהתחיל להתעסק בו/להמשיך את ההתעסקות מהשנה/שנתיים/שלוש האחרונות (ההקף את הנכון). זה יכול להיות בישול, זה יכול להיות סנפלינג, וזה יכול להיות החלקה על הקרח, אתם יכולים לנצל את הזמן כדי לפתח כשרונות בכל תחום שמתחשק לכם ולו יהיה זה הטיפשי ביותר. שימו לב! אל תשכחו שיש עוד דברים לעשות-אל תזניחו חובות ופעילויות רק בשביל התחביב וחשוב לזכור-שסביר להניח שבמהלך השנה הקרובה הזמן להתעסק בו יתמעט שוב עד החופש הבא.

3."גם אם רחוק הידיד או מת תמיד יקר הוא." פעילויות חברתיות. (בסדר אני מודה. הגזמתי עם הפתגם-אבל זה הכי טוב שמצאתי) או במילים אחרות-צאו! אין לימודים, אין שיעורים להכביד עליכם, אין מבחנים שדורשים התכוננות, ויש כל כך הרבה זמן לבלות עם החברים. צאו לים, לטיול, לקניון, למגרש הנטוש ליד הבית בשביל לנסוע על אופניים או סתם לדבר-תשקיעו קצת יותר במערכות היחסים שלכם עם אנשים. אזהרה: מרכזי שעשועים דורשים כסף, שזה דבר מאד נחמד כשלעצמו אבל אתם לא יכולים לסחוט את ההורים עד לפרוטה אחרונה בארנק ואח"כ להתלונן שאין דמי כיס. תסתפקו בדברים זולים או ביציאות כספיות מעטות. בנוסף, כשאתם יוצאים תדאגו לרסן את עצכם-אל תסתובבו עם אנשים חשודים או במקומות שנראים כאילו הם יצאו מסרט אימה. זה מגניב וקול אבל זה גם יכול להוביל לאונס ומכות וזה... כבר לא כ"כ קול.

4."ללמוד בלי לחשוב זה בזבוז. לחשוב בלי ללמוד זו סכנה." בסדר, הלימודים נגמרו, יש לכם עוד חודשיים עד שהם יחזרו. הידד! היאח! הבה ניקח את כל הספרים, נשרוף אותם ונישבע לא ללמוד במהלך החופש!-לא. זה שהלימודים נגמרו לא אומר שמותר להזניח אותם ולזרוק אותם לכל הרוחות-תעברו מידי פעם על חומר בראש... תעשו כמה תרגילי מתמטיקה כל שבוע... תכתבו איזה חיבור קטן באנגלית... אתם לא יכולים לנעול את הספרים בעליית הגג ולצפות להגיע בשנה הבאה מוכנים. למתקשים שבינינו זאת גם הזדמנות להשלים פערים-קחו מורה פרטית, או אפילו חבר/ה שמוצלח בחומר ותלמדו את מה שלא הצלחתם במהלך השנה.

5.הפעם באמת שאין לי פתגם. החופש הוא הזדמנות להשלים פערים גם בתחום האנימה והמנגה... את כל המנגות והאנימות שרשומות לכם כבר 3 שנים במא"ל או את כל הסרטים הלא ידועים שהורדתם למחשב ומעולם לא צפיתם-זה הזמן. תחממו לכם שקית פופקורן, תתרווחו בכיסא מול המחשב ו... אקשן!

מקווה שעזרתי לכם לסדר קצת את הראש-חופש נעים לכולם ^^

shigofumi-Stories of Last Letter

שם באנגלית: shigofumi
סוג: TV
מצב: סיים
מספר פרקים: 12 (ויש גם עוד ova)
הגבלת גיל: PG13 שגובל ב-R
ז'אנר: דרמה, על טבעי, פסיכולוגי... אולי גם קצת אימה
תמונות: http://giapet.net/wp-content/uploads/2008/06/shigofumi.png http://static1.animepaper.net/upload/thumbs/scans/Shigofumi:-Stories-Of-Last-Letter/%5Blarge%5D%5BAnimePaper%5Dscans_Shigofumi:-Stories-Of-Last-Letter_zaphylla(0.64)__THISRES__167061.jpg http://justaskeikaku.net23.net/wp-content/uploads/2009/01/moe-23678-chiaki-fumika-shigofumi.jpg

תקציר: שיגופומי-מכתב מהמתים. מכתב שנשלח בידי האדם המת אל כל אדם שהוא רוצה ומכיל את מסרו האחרון. על העברת השיגופומי מופקדים דוורים מיוחדים ופומיקה מיקאוואה (fumila mikawa) היא אחת מהם.
הסדרה עוקבת אחרי משלוחיה של פומיקה, המעבירה שיגופומים בזה אחר זה, ומלווה בידי המטה הפטפטן והתוסס שלה קאנאקה (kanaka), והאקדח הכסוף שלה שנשלף כנגד כל הפרעה. בדרך אנחנו גם נחשפים לסיפור האישי של כל מת, סיבת המוות, האדם שאליו המכתב נשלח ועוד.
אבל יש יותר מזה-כל דוורי השיגופומי מתים ולכן אינם מתבגרים בניגוד לפומיקה שממשיכה לגדול עם הזמן. האם הדבר אומר שפומיקה אינה מתה? למרות שבתור דוורית שיגופומי זה בלתי אפשרי? בהמשך מתגלות עוד ועוד פיסות מעברה הטרגי של פומיקה שמסביר הכל.
דעה אישית:
אנימציה: מוצלחת מאד. אהבתי את הסגנון (בעיקר של העיניים-יש בו משהו חתולי טיפה) אם יש הערות הן טובות בלבד.
עלילה: מעולה! יש המון המון מתח ועיניין, יש את כל המכתבים שפומיקה מעבירה-אני מזהירה יש כאן המון המון מקרים עצובים שגרמו לי לבכות ומאחורי זה העבר של פומיקה המטושטש והלא ברור... אותי זה משך מאד לראות פרק אחר פרק.
פסקול: אח זה אולי החלק היחיד הגרוע בסדרה. את שיר הפתיחה תיעבתי לחלוטין-הקול המילל והמילים עיצבנו אותי כהוגן. שיר הסיום כבר יותר נחמד... אבל שקט מאד ולא משהו שהייתי למשל טורחת להוריד לנגן.
דמויות: מקסימות לכל אחת יש את האישיות שלה, פומיקה הקרה והאדישה שלאט לאט נפתחת ומכירים אותה יותר ויותר, קאנאקה המטה המצחיק שבכלל רוצה להיות בן אנוש, האנשים שלהם נותנת פומיקה את המכתב... יש המון התפתחות עלילה בכל פרק וזה מאד מצא בעיני.
הנאה: למרות הדמעות והטרגדיה שלא חסרה שם נהניתי מאד מהסדרה... אני ממליצה לכל מי שרוצה משהו קצת רציני עם מיסתורין ברקע. בעצם אני ממליצה בכללי-סדרה ששווה צפייה.
שירים:פתיח (World's End) + סיומת (chain):
http://www.youtube.com/watch?v=IJT1U_-UT1M

צפייה ישירה:
פרק 1- www.anilinkz.com/shigofumi/shigofumi-episode-1/
פרק 2- video.aol.com/video-detail/bakawolf-m33w...i-02-xvid/1702977829
פרק 3- video.aol.com/video-detail/bakawolf-m33w...i-03-xvid/1826414322
ושאר הפרקים גם הם באי או אל... תהנו ^^

black cat

שם באנגלית: black cat
יוצר: יאבוקי קנטארו
סוג: מנגה
מצב: סיים
אורך: 185 צ'אפטרים
הגבלת גיל: 13-pg

ז'אנר: שונאן, קומדיה, דרמה, על טבעי.

תמונות:http://www.yale.edu/anime/showings/blackcat.jpg http://fansub.guckies.com/images/BlackCat1.jpg http://images-jp.amazon.com/images/P/B000BI55R4.09.LZZZZZZZ.jpg

תקציר: טריין הארטנט (train heartnet) הוא עובד-לשעבר בארגון הגדול קרונוס ששולט על שני שליש מהעולם. טריין היה חלק ממספרי הקרונוס-קבוצה של לוחמים, כל אחד משתמש בנשק אחר-טריין היה מספר 13 ונלחם באקדח הקרוי באד לאק (bad luck-מזל רע) הכינוי שלו היה חתול שחור, אז שינתה אותו סאיה-סוויפרית משונה, ועזרה לו להתפכח מהמציאות הקשוחה שבה חי.

כמה שנים אחרי טריין פרש מקרונוס וחבר לסוון (sven)-סוויפר מבוגר מעט ויחד הם מרוויחים מתפיסת פושעי רחוב. אחרי משימה שבה הם מצילים נשק ביולוגי בדמות ילדה צעירה בשם איב (eve) טריין וסוון מגלים שהם נשאבו למהפכה העולמית שמתכנן קריד-האחד שרצח את סאיה. עכשיו קריד מתכנן לבנות את הארגון העוצמתי ביותר בעולם ולהביס את הכרונוס...
דעה אישית:

ציור: מדהים. ציור נהדר, הבעות הפנים, הקרבות, הנוף הכל יפיפה וברור ואחד הדברים שגרמו להתאהב במנגה הזאת.
עלילה: מרתקת-כ"כ לא צפויה ומקורית, המנגקה משלב קומדיה, דרמה, וקרבות בצורה מופלאה נהניתי מכל רגע ותפנית בעלילה.
דמויות: אין כמותן. כל דמות שצורה קיצונית מהשניה, ויחד הן יוצרות שילוב משעשע ואידאילי לעלילה טובה, לכל דמות יש את הסיפור שלה, יש הרבה תובנות חיים אבל לא בצורה מוגזמת, לכל אחת יש את האופי שלה וההתפתחות האישית... כל אחת היא עולם ומלואו.
הנאה: זה לא ברור מכל מה שכתבתי עד עכשיו? זאת הייתה אחת המנגות הראשונות שלי ולמרות שהיא כבדה רותקתי אליה עד שסיימתי וקראתי אותה כבר לפחות 3 פעמים. מנגה ט-ו-ב-ה וזה כלום-כל השילוב של המנגקה הוא עילאי ודבר שנדיר למצוא-אחת המנגות האיכותיות ביותר שנתקלתי בהן ומומלץ לכל אחד ואחת.
קריאה אונליין:

http://www.mangafox.com/manga/black_cat/

רק דבר אחרון: האנימה. הצורה היחידה השאפשר לתאר אותה בהשוואה למנגה זה... פילר אחד גדול. האנימה א-י-ו-מ-ה, התאכזבתי מאד כשראיתי אותה וזו בושה למנגה ולבמאים-טוב היו עושים אם היו הולכים לפי המנגה אבל הם התעקשו לשנות את העלילה וליצור משהו... בכלל לא קשור. אני ל-א ממליצה לראות את האנימה ואם כן אז אחרי קריאה של המנגה.
קריאה נעימה! ^^ !

אנימה ביט

הידד היאח~! מחאו כפיים ותנו כבוד לרן יפת שפתח ברוב טובו את האתר אנימה ביט-http://www.animebit.net/ האתר בעצם מרכז את כל הוצאות הביטורנט (שימו לב-אין הורדות ישירות) בתחום האנימה המתורגמת לעברית, תוכלו למצוא כאן את כל האנימות שיוצאות מתורגמות לעיברית ע"י קבוצות הפאנסאבס הישראליות למיניהן. הורדה וצפייה נעימה!

סוף סיפור

סוף. אכן פרט חשוב ביותר באנימות, ספרים ובכללי בכל דבר... אבל כרגע נדון באנימות-הסוף הוא זה שקובע הרבה פעמים את הדעה המוחלטת של הצופה על הסדרה-העלילה יכולה להיות מדהימה, הדמויות עילאיות, והאנימציה מרקיעת שחקים, אבל אם יש סוף גרוע-כל הסדרה פחות או יותר נזרקת לפח.
יש נם שני דירוגים בסופים-סוף ע"פ סוג, והם: סוף סגור, סוף חצוי, סוף פתוח, וסוף-לא-סוף.
הדירוג השני הוא סוף ע"פ פי עלילה: סוף טוב, סוף רע, סוף חצי טוב/רע, ושוב הסוף-לא-סוף.
סוף הסגור-סוף בו הסדרה נגמרת בתחושה חיובית/שלילית, אנחנו יודעים היטב מה קרה לדמויות (או לפחות למרכזיות שביניהן) לדוגמה קחו את הסדרה X TV.
הסוף החצוי-זאת אומרת סוף שמנתנדנד בין הפתוח לסגור. את העלילה הנוכחית פחות או יותר סגרו, אבל יש סיכוי שהיא ממשיכה, או, שתיהיה עלילה חדשה. סדרות כאלו מקבלות לעיתים קרובות עונה שניה או שיש המשך במנגה ומסיבות מסוימות הבמאים החליטו לגמור את הסדרה. סדרות כאלו משאירות את הצופים לעיתים קרובות במתח מתוסכל, לדוגמה אפשר לקחת את פרוטס באסקט, (ספויילר~), בסדר היא דיברה עם אקיטו ונשארה לגור אצל הסומאים ואז...לא ידוע, אלא אם כן הלכתם לקרוא את המנגה כמוני (~סוף ספויילר).
הסוף הפתוח-סוף בו לא יודעים מה קרה. יש איזו נקודת מפנה חזקה בעלילה ואז הבמאים כביכול מסיימים את הסדרה אבל האמת שלא יודעים מה באמת קרה בהמשך. בסופים כאלו יש מקום לדמיון אישי ויצירתיות לחשוב מה קרה לדמויות אבל מצד שני הם יכולים להיות מעט מעצבנים ומשאירים תחושה של החמצה, לדעתי אם עושים את הסוף הפתוח כמו שצריך הוא יכול לסיים את הסדרה היטב, גם לספק את הצופה וגם להשאיר אפשרות של עונה שניה, לדוגמה-האנטקו יוגי.
סוף-לא-סוף-אוהו... אין דבר שאני שונאת יותר מהסוף הזה. אין סיכום עלילה, אין סגירה של הסיפור המרכזי/צדדי/כלשהו, הצופה נשאר עם תחושה לא ברורה של זה-לא-יכול-להיגמר-ככה. מה, זהו? אבל זה לא סוף! כשהסדרה מקבלת עונה שנייה אני מוכנה לקבל את העיניין כי היא בוודאי תסגור פערים, לדוגמה-קוד גיאס, שהעונה הראשונה שלה נגמרה בסוף-לא-סוף והעונה השנייה הבהירה הכל, אבל קחו סדרה עם סוף כמו של אינויאשה-הייתי בשוק. (ספויילר~) הם נמלטו מנאראקו, בפעם המי יודע כמה, רכבו אל השקיעה בתקווה מחודשת... ו-? זהו? מה קרה לכל הרוחות? לא היה שם בכלל סוף, זאת הימלטות מעוררת רחמים של הבמאים ופשוט פגיעה בשם הטוב (וכן היא סדרה מוצלחת למרות כל הזבל ששמו שם) של הסדרה עצמה.
סוף טוב-סוף בו הגיבור/ה מצליחים במה שהם יצאו לעשות, כולם שמחים ומאושרים (או לפחות מי שנשאר בחיים) ... עד הפעם הבאה שיהיו צרות. מצד אחד הוא שמח ועושה טוב על הלב-אתה שמח בשביל הדמות (או אם אתה שונא אותה אתה סתם מתבאס), אבל מצד שני לרוב הוא נדוש ביותר... הוא גם יכול להיות מאד לא מקורי או שהוא צץ משום מקום, כאילו היוצר הזדרז לסיים את העלילה בזמן כדי להגיש אותה ולכן הוא הוציא איזה קסם שמעולם לא שמענו עליו וסידר הכל. דוגמה לסוף טוב מוצלח-פול מטאל פאניק, דוגמה לסוף טוב גרוע-פריטיאר (אבל כל הסדרה הייתה נדושה אז זה היה צפוי).
סוף רע-בו הגיבור/ים הראשיים מתים, הרעים מנצחים ובד"כ אני בוכה הרבה. מצד אחד הוא מאד מדכא ועצוב מצד שני... הוא לא צפוי והוא יכול להיות יפה מאד ולסיים נהדר את הסדרה, אבל בשביל זה צריך להיות יצירתי מאד ולא לדכא את הצופים עם מוות של הטובים והרשע שצוחק בין הצללים, ואם כן, זה עוד יותר מורכב. לדוגמה-קרונו קרוסייד-הגיבורים מתים, האויב חי... ובכל זאת הסוף, עם כל העצב שבו, מוצלח, לא צפוי, ומסיים נהדר את הסדרה.
סוף חצי טוב/רע-סוף שבו חלק נגמר טוב וחלק נגמר רע, למשל הגיבור הראשי מת אבל במעשה הזה הוא הציל את כל השאר (קוד גיאס, אקס טי וי, ואפשר גם להכליל את הסדרה הראשונה של פול מטאל אלכמיסט) או שהגיבור הצליח במשימה מסויימת ובאחרת נכשל.
ועל הסוף-לא-סוף כבר דיברתי...
אישית יש לי העדפה לסופים טובים אבל כמו שאמרתי-פה ושם יש סוף רע ששובה גם אותי, בד"כ כשהסוף לא מוצא חן בעיני/לא קיים אני הולכת לקרוא את המנגה בשביל לסיים לעצמי את העיניין. לא שתמיד זה הולך-הרבה פעמים המנגה גרועה כמו האנימה... אבל אני ממליצה לשמור על ראש פתוח אנשים ולנסות למצוא את הנקודה הטובה בכל סוף לכו תדעו אולי עוד תמצאו ניתוח פסיכולוגי מחוכם שם בסיום שיאיר על הכל וישנה את כל חווית הצפייה. מקווה שהבהרתי קצת בשבילכם על סופי אנימות.
הסוף.

riverdance

ריברסדאנס הוא בעצם מופע מפורסם שמוצג בו סטפס אירי מסורתי-סגנון ריקוד בו הרגליים נעות הרבה, ומהר מאד בזמן שפלג הגוף העליון והידיים נאשרות בתנוחה יציבה וקבועה.

הריברדאנס נוצר באירוויזיון 1994, שבו התבקש הרקדן מייקל פלטלי להכין קטע מחול שיבוצע בין שיר לשיר ולשלב בו ריקוד אירי. פלטלי קיבל את הבקשה, וגיבש קבוצה של 32 רקדנים, יחד עם עצמו ועם הסולנית שרקדה לצידו-ג'ין בטלר. המוזיקה של המופע בוצעה ע"י מקהלת אנונה הקלטית ונכתבה בידיביל וילן.המופע באירוויזיון זכה להצלחה רבה בו, ומחוצה לו, כך הגיעה ההחלטה להעלות את ריברדאנס כמופע בפני עצמו ולא כקטע ביניים. להפקה והבימוי היו אחראים ג'ון מק'ולגן ומויה דוהרטי, בעל ואישה, וההפקה נעשתה באולפנים בדבלין.

בנובמבר 1994 החלה המכירה של הכרטיסים למופע הראשון של הלהקה, שהועלה בתיאטרון פוינט ב-9 בפברואר 1995. המופע הוצג במשך חמישה שבועות רצופים והיה להצלחה עצומה. לאחר מספר הופעות ברחבי אירופה, ריברדאנס הופיעו באולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק במרץ 1995-זו הייתה ההופעה הראשונה בגבולות ארצות הברית.

לפני שהלהקה הופיעה בלונדון פלטלי יצא מהמופע, עקב חילוקי דעות עם המפיקים, ובמקומו נכנס קולין דאן.

ב-2000, הופיעה הלהקה בברודוויי בתיאטרון גרשווין למשך שנה, בביצוע מופע חדש ובכיכובם של הזמר האירי בריאן קנדי והזמרת האפריקנית ציידי דה-לוקה.

נכון להיום, להקת ריברדאנס ממשיכה להופיע ברחבי העולם, אם כי במופע מצומצם ובאזורים קטנים יותר מאשר עד עכשיו. בניגוד ללהקה ההתחלתית, כעת מועלה המופע על ידי כמה קבוצות המונות כ-20 רקדנים וזאת, על מספר במות, במקומות שונים במקביל. בין היתר הועלה המופע של הלהקה באופן קבוע, מספר פעמים ביום, בחלק מפארקי השעשועים של דיסני. הכניסה אליו, אגב, הייתה בחינם לכל באי הפארקים.

ועכשיו לאחר שסימתי לכם מעט מידע על הלהקה ותקומתה אני יכולה לפרט כמה שאני רוצה על דעתי האישית:

לראשונה נתקלתי בריברדאנס כשהוא שודר בארץ בבי-בי-סי(הגרסה של גי'ן בטלר וקולין דאן-שהיא, לדעתי, הגרסה הכי מוצלחת) ואמא שלי הקליטה כמעט את כולו. יצא לי לראות את הקלטת והייתי מוקסמת (אפילו בתור ילדה קטנה בת 3). המוזיקה החיה, שנוגנה ולא הוקלטה, הריקוד, האווירה, התלבושות הכול נראה כאילו הוא יצא מעולם אחר. כל הרקדנים היו מעולים-הכוריאוגרפיה הייתה עליאית (אני רק יכולה לדמיין כמה שעות ומאמצים נדרשו כדי להגיע לשלמות ולתיאום המדהים שיש שם) המוזיקה, שהפאן האירי היה בולט בה, שילבה הרבה עליות וירידיות של כינורות עם חליל ברקע ותופים לקצב, מה שגורם לרגליים להתחיל לקפץ מעצמן. יש גם קטע קצר של מוזיקה ספרדית, שהייתה מהפנטת לא פחות, הריקוד והמקצב שהצעדים מוסיפים למוזיקה הוא דבר מיוחד במינו שלא נמצא באף סוג ריקוד אחר.

תמונות:מייקל פלטלי: 4.bp.blogspot.com/_IIXCozw4vY8/SQfEcxbrm...400/flatley300,2.jpg

ג'ין בטלר:www.rosesfoto.com/images/people/people-13-JeanButler.jpgwww.irishconnectionsmag.com/archives/v1i1/jean1.jpg

קולין דאן:www.antoniopacelli.com/uploads/dunne4.jpgi.thisislondon.co.uk/i/pix/2009/02/1902dunnesplitES_243x232.jpg

לסיום-כמה קטעים שמצאתי ביוטוב מהמופע של קולין וג'ין-אין מילים. תראו ותבינו:

reel around the sun:

http://www.youtube.com/watch?v=DXEl1pEOoec&eurl=http%3A%2F%2Fyonikatz%2Ecom%2Fisrataku%2F%D7%B3%E2%82%AA%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%A8%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%9D%2D%D7%B3%C2%90%D7%B3%C2%A0&feature=player_embedded

feel the magic:

http://www.youtube.com/watch?v=lt2LgzNfGQM&eurl=http%3A%2F%2Fyonikatz%2Ecom%2Fisrataku%2F%D7%B3%E2%82%AA%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%A8%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%9D%2D%D7%B3%C2%90%D7%B3%C2%A0&feature=player_embedded

lord of the dance:

http://www.youtube.com/watch?v=1rN7j_SxtSk&feature=PlayList&p=5511F0B03D46AF34&index=0

finale part 1 :

http://www.youtube.com/watch?v=2PUpBbfo-FE&eurl=http%3A%2F%2Fyonikatz%2Ecom%2Fisrataku%2F%D7%B3%E2%82%AA%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%A8%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%9D%2D%D7%B3%C2%90%D7%B3%C2%A0&feature=player_embedded

finale part 2 :

http://www.youtube.com/watch?v=loLwnjHdPT8&eurl=http%3A%2F%2Fyonikatz%2Ecom%2Fisrataku%2F%D7%B3%E2%82%AA%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%A8%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%9D%2D%D7%B3%C2%90%D7%B3%C2%A0&feature=player_embedded

(אישית אני ממליצה במיוחד על 'reel around the sun' ועל 'feel the magic' וגם הפינלה מוצלח מאד) מקווה שאהבתם ^^

kamikaze kaitou jeanne

שם באנגלית:kamikaze kaitou jeanne

סוג: TV

מצב: סיים

מספר פרקים: 44

הגבלת גיל: ...אין ממש (בחייכם נשיקה ולא יותר)

ז'אנר: מאהו שוג'ו, קמנטיקה, דרמה, קומדיה, מעט היסטוריה (דגש על המעט)

תמונות: img.photobucket.com/albums/v632/tsukikar...kazeKaitoJeanne3.jpgimg62.imageshack.us/img62/919/jeanneandsindbad1sl7.jpgi66.beon.ru/8/58/5808/8/121408/Kamikaze_Kaitou_Jeanne_107.jpegתקציר: קוסאקאבה מארון (Kusakabe Maron) היא נערה שחיה לבדה מכיוון שההורים שלה התגרשו וטסו למדינה אחרת. חוץ מזה היא נערה נורמלית לחלוטין... או שלא. מארון היא גלגול נשמות של ז'אן דארק (זה ז'אן! פאקינג ז'אן! לא ג'אן!) וכל לילה עובדת בשליחות אלוהית לחסל שדים יחד עם המלאכית שמלווה אותה- פין פיש (fin fish).

שדים נמשכים לחפצים יפים (ספויילר) ולאנשים עם נשמות יפות ודובקים בהם. תפקידה של ג'אן הוא לחסל אותם בעזרת נעצים רק מה... ברגע שהיא מטהרת חפץ הוא נעלם לכן היא נחשבת לגנבת מפורסמת.

כאן הצרות של מארון לא נגמרות-בצוות החקירה אחריה (בתור גנבת כמובן) נמצאת החברה הכי טובה שלה ואבא שלה ובנוסף מסתבר שיש לה "יריב" בתחום טיהור השדים...

דעה אישית:

אנימציה: לא הכי מוצלחת בעולם... בנוסף לעובדה שזאת סדרה מיושנת הציור של ארינה תמיד (גם במנגות ושאר הסדרות שלה) מכיל עיניים גדולות מ-א-ד ואף מחודד ביותר-לא משהו קריטי כלומר יש קטעים מעט מטרידים אבל בכללי האנימציה סבירה למדי.

עלילה: הא! מאד מאד אהבתי את העלילה של הסדרה זאת (וגם של המנגה) אומנם יש פילרים בשפע אבל הם טובים יחסית, וכרגיל הסגנון של ארינה נאיבי ומתוק אבל זה מוסיף לסיפור וריתק אותי להמשיך פרק אחר פרק.

פסקול:סביר... שיר הפתיחה הראשון היה נסבל, לא איום ונורא אבל גם לא הלהיט הבא. שיר הסיום... קצת יותר נחמד... הפתיח השני היה נחמד מאד וגם הסיומת השניה. והמנגינה במהלך הסדרה עצמה גם כן הייתה ממוצעת.

דמויות: אחד החלקים המוצלחים בסד'רה-לכל אחת יש אישיות מדליקה ביותר (מיאקו העוקצנית, צ'יאקי הציני, הפין הקטנטנה וכו')ויש כמובן התפתחויות של מערכות יחסים כמצופה מארינה.

הנאה: מאד מאד נהניתי בצפייה בסדרה הזאת... גם הסיפור וגם ההתפתחות הרומטנית מעניינת את (רוב) הצופים... מומלץ לצפייה.

שירים:

פתיח:(בואו נראה אם תצליחו לנחש...-השם הוא piece of love)

http://www.youtube.com/watch?v=DeFnHRZ9viY

פתיח שני: (dive into shine)

http://www.youtube.com/watch?v=fhIYmHIsV8k

סיומת: (haruka)

http://www.youtube.com/watch?v=QLhLntYe5yM

סיומת שניה: (Till The End)

http://www.youtube.com/watch?v=Sbb_QEq4v4Q&feature=related

צפייה ישירה:

פרק 1- www.megavideo.com/?v=EHV7QLIJ

פרק 2- www.megavideo.com/?v=QLS86N2X

פרק 3- www.megavideo.com/?v=GRXXMXO0

שאר הפרקים במגה אפלואד... (למי שעובד לו יש גם בויאו המנוול שלא מוכן לתפקד לי ;; ) תהנו ^^

shugo chara-הפילר שלא נגמר

(מכיל ספויילרים לסדרה)

ישנם אנשים שקוראים לסדרה שוג'ו חרא ואני חיייבת לציין שאני קרובה מאד להגיע לזה. התחלתי לראות את האנימה כשהיא הייתה כבר פחות או יותר בפרק ה-30 ומשהו. התלהבתי, והמשכתי. אבל, אלוהים אדירים, אנחנו כבר בפרק 83 (יצא אתמול) ורמת הפילרים עולה ועולה והעצירה לא נראית באופק. עד עכשיו במקום ראשון שלי בפילרים (מספרם והרמה הגרועה שלהם) עמדו בליץ' ונארוטו, למרות שבנארוטו אני לא צופה והולכת לפי תגובות בלבד, ואני גאה להכריז ששוג'ו עקפה אותם בקלות. בתור מישהי שגם קוראת את המנגה זה עוד יותר-כואב אני צופה כאן בעלילה המצליחה של המנגה נהרסת לי מול העיניים, פשוט ביזיון על המסך.

בהתחלה היו את אינסוף הפילרים עם ביצי ה-x, על כל הילדים האומללים שאיבדו תקווה והתייאשו מהחלום שלהם (שיכול להיות ולו הדבר הטיפשי ביותר-להטוטנות, ריקוד, אכול צ'ילי ככל יכולתך-הכל הולך) ואז כמובן היו מגיעים אמו והחבורה שלה, אמו הייתה שוטפת אותו בדברי שוג'ו ומפעילה את הכוח המרפא שלה-negative heart, ופה אני חיייבת לציין, איזה שם מפגר! מה זה אמור להביע? 'לב שלילי'? לפחות תנו שם נורמלי. כאן הילד התפכח מהטראנס x שלו, ומתמלא תקווה מחודשת לעתיד טוב יותר. כך העביר האולפן סדרה בת 52 פרקים שאם היא הייתה הולכת לפי עלילת המנגה וחותכת את כל הבולשיט שהיא הוסיפה היא הייתה יכולה להיות סדרה מצליחה בת 30 פרקים, אה, ואסור לשכוח את פרק הסיום-גם כן סיום! פשוט מאד-סופסוף הופיע האמבוריו (אני חוזרת-איזה שם מטופש),הביצה שמגשימה כל משאלה, אמו ואיקוטו זינקו אליו, פיספסו אותו, וכך נגמר הפרק, לזה קוראים פרק סיום.

מכאן עברנו לעונה השניה-כאן הוסיפו את הפילר שלא נגמר-ביצי השאלה. בכל פעם שמישהו נכנס מעט לדיכאון מופיעה הלולו הזונה הזאת, שישר מתחילה עם משפט הפתיחה הנצחי "את אבודה לא כן?", שולפת את האבן האדומה והופכת את הביצה של הילד לביצת-שאלה. נתחיל עם לולו-ילדה קרצייתית!!! (עם שמלה שעושה לה תחת ענקי) לא רק שהיא עשירה מפונקת שכל מה שהיא יודעת לעשות זה להיות מתנשאת, גם השוג'ואית שלה (וכאן אני מתכוונת לצ'יבים המרחפים) נאנא, קרצייה לא פחות ממנה והחלום שלה הוא הדבר הכי פתטי שראיתי. בנוסף ה"מקרים" שלולו מחשיבה כמקרים אבודים הם עוד יותר מפגרים ממה שהיה בתקופת ה-X, כלומר בחייכם-ילד נודלס? או ההיא שחולמת להיות אמו? מדהים כמה נמוך אפשר לרדת.

בעונה הזאת גם יש את העיניין עם החטיפה של איקוטו והחבורה של אמו שיוצאת כמובן להצילו... -איפה. כאן באנימה מושכים את זה ליותר מ-20 פרקים, וכל פעם איקוטו בורח-איסטר תופסים אותו שוב וחוזר חלילה. עכשיו גם כשיש כ"כ הרבה עבודה ב"הצלת חלומות" יש גם את רימה, יאיא, וטאדאסה שעוזרים לאמו (לנגיהיקו אין צ'יבי מרחף... טמארי החליטה שהיא יוצאת לחופשה) ואני סופסוף מבינה למה אנשים אומרים שטאדאסה גיי. ראיתם את השינוי הזה? הדבר הכי מלמלתי, נשי וילדותי שראיתי מעולם!!! מילא המכנסיים התפוחים של קיסקי, אבל המלמלה של טאדאסה שוברת שיאים, ונוסיף את הנצנצים (שלעולם לא נגמרים בסדרה הזאת-הם נמצאים בשינויים, ברגעי ה'קיטש', בהבעות מסויימת, בהפיכה של ביצים לX/שאלה/נורמלי, וסתם כשלמאיירים נראה שמשעמם על המסך) וקיבלנו גיי לתפארת פיץ' פיט.

אמו גם היא יוצאת מכל החורים, הילדה הטובה, המתוקה, והחמודה, שאפילו מצליחה להתחבב על לולו, מפתחת רומן עם טאדאסה/איקוטו ושוטפת השוג'ו הראשית של הסדרה. אבל פה אני חיייבת לשבח את הכותבים-מדהים איך בכל פרק הם מצליחים להעביר ב-ד-י-ו-ק אותו מסר מהפרק שעבר. תחשבו כמה עבודה זאת-לנסח את כל הנאומים של אמו בלי לחזור על עצמם (למראית עין הצופים כמובן, הם עצמם יודעים שהם כבר נדושים לחלוטין) באמת כל הכבוד להם.

על יאיא, רימה, ונגי אין הרבה מה להגיד-היה קצת עיניין עם רימה שלא הייתה מאד חברותית בהתחלה ואח"כ נשבתה (ברור) בקסמה של אמו (חרא, עד שהייתה דמות אחת שחיבבתי לשם שינוי), יאיא סתם התינוקת שברקע, נגי קצת מעניין עם הביצים הכפולות שלו ופה זה נגמר. יש גם את אוטאו-שצצה לה מידי פעם ואיתה גם קוקאי-שניהם חביבים לא מדהימים ולא זוועת עולם,קאירי שהוא... סתם משעמם, לסיום הדמות היחידה שטובה בסדרה הזאת היא איקוטו החתול השחור!

ובשביל לסיים את הפוסט הזה בנימה חיובית ובתקווה לעתיד טוב יותר (כן בטח) אני נותנת לכם משהו משעשע שניתקלתי בו: (שימו לב לקטע עם טאדאסה):

http://www.youtube.com/watch?v=EB-50tN74Is

murder princess

שם באנגלית:murder princess

סוג: OVA

מספר פרקים: 6 (וזה לא בסדר כי דרושים עוד כמה)

מצב: סיים

הגבלת גיל: PG13

ז'אנר: הרפתקאות, פנטזיה, אקשן, שוג'ו

תמונות:static.diary.ru/userdir/1/9/4/7/194739/28212364.jpghttp://www.kumoricon.org/files/images/masquerade_ball-2008/MurderPrincess.jpgimg3.nnm.ru/imagez/gallery/8/6/0/0/c/860...71b6d6e03cb31c7f.jpg

תקציר: אליטה, (alita) היא נסיכת ממלכת פורלנד (forland-יופי של שם) שנאלצה לברוח על נפשה מכיוון שמדען שהיה בעבר תחת המלך התקיף את הטירה, במטרה לתפוס אותה.

רחוק משם אנחנו פוגשים את פאליס (falis) ציידת המפלצות, ושני עוזריה. לאחר בריחה של כמה מן היצורים הניצודים פאליס שולחת את שני העוזרים שלה לרדוף אחריהם, בינתיים היא עצמה נתקלת באליטה, הנרדפת בידי שד. פאליס מתכוונת לחסל את היצור, אך אליטה מועדת ושתיהן נופלות מהצוק עליו עמדו, ומגלות את התגשמות האגדה, שאומרת כי כששני אנשים בסכנת מוות נשמותיהם יתחלפו. במילים אחרות- אליטה הנסיכה בגוף של פאליס ולהפך.

לאחר המון תחנונים מצד אליטה (שכעת נמצאת בגופה של פאליס), פאליס מסכימה ללכת לגרש את המורדים מהטירה, ומאוחר יותר, גם לתפקד כנסיכה בעוד שאליטה מתחזה למשרתת בשם מילאנו (milano). אבל כאן לא נגמרות הצרות שלהן-המורדים מגורשים אך חוזרים פעם אחר פעם להתקפה שניה (ושלישית) ונראה שגם משהו גדול יותר עומד מאחורי כל זה. משהו שעלול ליצור השלכות הרסניות על כל העולם.

דעה אישית:

אנימציה: מעט מיושנת אבל טובה למדי, לצערי, יצא לי לראות את הסדרה באיכות די ירודה, אבל גם ככה אפשר לראות שהציור טוב ומושקע.

עלילה: מרתקת, מעניינת, מלאת מחשבה. היא באמת מושכת את הצופה להמשיך לראות, הקרבות מעולים (ויש הרבה)והסוף הוא בהחלט לא צפוי, אבל מתאים בתור סיום.

פסקול: את שיר הסיום לא מאד אהבתי (הוא שקט מידי לטעמי... עם כינורות!), אבל שיר הפתיחה מצא חן בעיני מאד וגם מנגינת הגיטרה חשמלית שהייתה ברקע במהלך הקרבות.

דמויות: מי שכבר קרא את הסיקורים שלי יודע שבד"כ הדמויות הן הדבר הכי אהוב עלי בכל הסדרה-זה לא שונה כאן. אליטה חמודה ומתוקה מעט קיטשית אבל בהחלט חביבה, פאליס... גדולה. היא קשוחה, קרה, מצחיקה ונלחמת נהדר! רוב הקטעים האהובים עלי מהסדרה כוללים קרבות של פאליס. בל נשכח את שאר הדמויות (ספויילר מכאן והלאה) דמיניקוו (Dominikov) , השלד המצחיק עם הקוצים, החבר השתקן והענק שלו עם שני האגרופנים-פיט (pete), וג'ודו (jodu) הגובלין המשונה שמשרת את משפחת המלוכה.

הנאה: מאד מאד נהניתי מכל ששת הפרקים של הסדרה והצטערתי שהיו כל כך מעט. את הסדרה מצאתי בטעות למען האמת-ראיתי הפתיח שמצא חן בעיני ולאחר מכן צפיתי בסדרה שעלתה על ציפיותי ואף יותר, הסוף מעט העציב אותי אבל תאם מאד את הסדרה ולדעתי הוא היה הדרך הטובה ביותר לסיים את הסדרה (נמאס לי כבר מסופים קיטשיים שהכל נעשה טוב וורוד).

שירים:

פתיח (Hikari Sasuhou) -

http://www.youtube.com/watch?v=el6WmB31r1A

סיומת: (naked flower) -

http://www.youtube.com/watch?v=7jpJ9a3bCIw&feature=related

צפייה ישירה:בסדר... הגיע הזמן לוידוי-בגלל שלא מצאתי שום מקום יותר טוב ובגלל שעוד הורדה אחת תמוטט את המחשב שלי בצורה סופית, ראיתי את הסדרה ביוטוב באיכות... של יוטוב. מי שמוצא צפייה ישירה (תקינה, כי פרק בלי קול או עם קול מאחר כמו שיש במגה אפלוד הוא באמת חסר טעם) או הורדה מוזמן לפרסם אותה פה. צפייה נעימה!

Hatenkou Yuugi

עוד סיקור על אנימה מוצלחת המיוחד.

שם באנגלית: Hatenkou Yuugi או dazzle
סוג: TV
מספר פרקים:10 (וזה חרא כי צריך להיות יותר)
מצב: סיים
ז'אנר: שוג'ו, קומדיה, דרמה, פנטזיה, הרפתקאות.
תמונות: www.koutshop.com/images/HatenkouYuugi.jpgstatic.minitokyo.net/view/43/28/333943.jpgimg3.cdn.crunchyroll.com/i/spire1/031220...3a04fe98720_full.jpg

תקציר: ראזל(razhel) היא נערה מתבגרת שאביה החליט שהיא צריכה "לראות עולם" ושלח אותה למסע (הוא פשוט השליך אותה מהבית), ורכושה היחיד הוא דובי שמשום מה עיניו מכוסות.
למסע מצטרפים: אלזייד (Alzeid),בחור גבוה בעל שיער לבן, עיניים אדומות ואקדח, אופי אדיש משועמם וקר. ברוקהיט (Baroqueheat) גם הוא גבר גבוה עם שיער חום, עיניים כחולות כהות וחרב שיוצאת מקעקוע על היד שלו. יש לו אופי פזיז חפוז הוא תמיד מחייך ומקניט אחרים אבל מתחת לזה יש משהו קצת יותר קודר (מזכיר קצת את אורהרה מבליץ' ).
את אלזייד אנחנו פוגשים בפרק הראשון, כשראזל מפריע לו באמצע שוד/קרב רחוב (לא כל כך ברור). ראזל מכוונת את הידיים שלה בצורת אקדח כלפי אלזייד ומצהירה "אני הולכת להפוך את החיים המשעמממים האלו שלך למעניינים ומסתוריים! באנג!" וככה הקשר שלהם התחיל.
ברוקהיט... די צץ משום מקום גם הוא בפרק הראשון ומצטרף לחבורה. יחד הם עוברים בחיפוש אחרי רוצחת אביו של אלזייד ובדרך פותרים תעלומות מסתוריות או סתם מקרים מעניינים.

דעה אישית:
אנימציה: מעולה. הציור טוב, ברור, מחמיא לדמויות (כי נדיר למצוא אנימה עם חבר'ה מכוערים) ואין לי שום תלונות עליה.
עלילה: טובה מאד! ה"מקרים" שהחבורה פותרת הם לא איזו גנבה מסכנה או משהו בסגנון יש רצח, דם ודברים מזוויעים לא חסר (כולל מוות של האנשים הלא נכונים). גם קטעי הקומדיה והדרמה טובים מאד ונוגעים ללב.
פסקול: השירים התאימו לסיטואציה, הפתיח טוב מאד, הסיומת היא שיר קצת יותר שקט אבל טוב מאד גם הוא ועוד שיר שמאד אהבתי הוא השיר ששמו בקטעים ה"מרגשים".
דמויות: אני יודעת שכבר אמרתי את זה אבל בכל זאת!!! זה אחד החלקים הכי טובים באנימה הזאת! גם לאלזייד וגם לברוקהיט יש אופי נהדר (אבל שונה בתכלית אחד מהשני) אבל הכוכבת היא ראזל. הו לא, היא לא סתם עוד ילדה מתוקה עם רצון לעזור לכולם, היא מרושעת, עוקצנית קשוחה, חסרת חוש התחשבות ופחות או יותר המנהיגה של החבורה.
הנאה: שמעתי הרבה אנשים אומרים שזאת סדרה גרועה אבל אני מאד מאד אהבתי אותה. אחת מהסדרות שחזרתי עליהן כמה וכמה פעמים ונהניתי מכל פעם-היא מעניינת, מותחת, מצחיקה ומושכת, אחת הטובות שראיתי אי פעם.
שירים:
פתיח (Heartbreaking Romance)+סיומת (Te no Naka no Eien):
http://www.youtube.com/watch?v=EBKwAGUniLY&eurl=http%3A%2F%2Fyonikatz%2Ecom%2Fisrataku%2F%D7%B3%E2%82%AA%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%A8%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%9D%2D%D7%B3%C2%90%D7%B3%C2%A0&feature=player_embedded
צפייה ישירה:
פרק 1: vids.myspace.com/index.cfm?fuseaction=vi...5c-8366-b02b898b608c
פרק 2: vids.myspace.com/index.cfm?fuseaction=vi...11-9b49-58f897487041
פרק 3: vids.myspace.com/index.cfm?fuseaction=vi...c9-8e75-94868ebf22d5
ושאר הפרקים באותו אתר ^^ צפייה נעימה

gravitation

אזהרה: מציג יחסי שונאן איי (בין בנים) לא מוצא חן בעינים אל תסתכלו ואל תשאירו תגובות נאצה למיניהן

שם באנגלית: gravitation

סוג: tv

מספר פרקים: 13 (ושני ova)

מצב: סיים

ז'אנר: קומדיה, שונאן איי (בגבול החיבוקיפ והנשיקות), דרמה.

תמונות:http://img116.imageshack.us/img116/8404/gravitation2000lp5.gif http://floresemel.blig.ig.com.br/imagens/yaoi_gravitation.jpg http://www.sfdiplomat.net/.a/6a00d83451626369e200e553cafc138833-320wi

תקציר: שינדו שויאיצ'י (Shuichi Shindou) הוא בחור צעיר ששואף להפוך לזמר מפורסם.

למרבה הצער ערב אחד כשהוא מטייל בפארק עם דף ועליו המילים הראשונות לשיר שהוא כותב, הדף מתעופף לידיו של גבר גבוה וקודר שאומר לו בלי הקדמות שאין לו כלל כישרון ועליו לוותר. שויאיצ'י לוקח את המקרה די קשה (בלשון המעטה) ולא מפסיק לחשוב על אותו אדם שמתגלה כסופר מפורסם בשם יוקי איירי (Yuki Eiri).

אחרי ניתוח פסיכולוגי מעמיק ע"י החבר של שויאצ'י (Hiroshi Nakano), שגם הוא חבר בלהקה, נאמר לשויאריצ'י כי הוא מאוהב ביוקי. בניגוד לרוב המצבים האלו לשם שינוי שויאיצ'י מקבל את העובדה הזאת בהשלמה ואז הוא מתחיל לרדוף אחרי יוקי.

כאן רק מתחילות הצרות של שויאיצ'י: יוקי לא מאד נלהב לקשר (ובמיוחד לא עם שויאצ'י), קשיים בלהקה ובדרך לפרסום, וכמובן כל כך הרבה אנשים שרוצים להפיל את שויאצ'י לקרשים.

דעה אישית:

אנימציה: קצת מיושנת ופשוטה אבל מאד אהבתי את הציור של יוקי ושל כולם (אבל במיוחד של יוקי)

עלילה: מאד מאד טובה היא לא רק מתעסקת במערכת היחסים של שויאיצ'י ויוקי היא גם לשם שינוי פונה לצדדים נוספים, העלילה לא נמרחת יש עיניין ודרמה והרבה הרבה הרבה קומדיה.

פסקול: שיר הפתחיה היה חביב ולא יותר שיר הסיום... סביר לעומת זאת השירים של הלהקות והזמרים שמופיעים מעולים ואותם מאד אהבתי

דמויות: אה... זה פשוט ה-דבר שעושה את הסדרה הזאת-לכל דמות יש אופי נהדר שמוסיף מאד לעלילה וכל אחת מיוחדת בדרך שלה. בעיקר אהבתי את שויאיצ'י זאת הפעם הראשונה (והאחרונה עד עכשיו) שמצאתי דמות עם אופי כ"כ שרוט, מטורף, נאיבי, חייכני, פזיז, מצחיק, ואוקא קיצוני!!! והשילוב של זה עם יוקי (קר, אדיש, חסר התחשבות, מתנשא, קודר) הוא גאוני.

הנאה: אחת הסדרות הכי הכי טובות שראיתי (היא גם הייתה הסדרת השונאן איי הראשונה שלי) ראיתי אותה שוב ושוב כבר יותר מ-7 פעמים ובכל זאת לא הפסקתי לצחוק ולהזדהות עם הדמויות.

שירים:

פתיח: super drive -

סיומת: glaring dream -

את כל שאר השירים של מופיעים בסדרה אני לא שים כאן מצטערת זה טרטור אינסופי.

צפייה ישירה:

פרק 1: www.megavideo.com/?v=1KW4YIH0

פרק 2: www.megavideo.com/?v=9Z4UH210

פרק 3: www.megavideo.com/?v=UB2EFJRY

ושאר הפרקים נמצאים באותו אתר~תהנו! ^^

ברוכה הבאה ^^

שלום! קוראים לי אביגיל, אני מכלילה את עצמי כאיגואנה ומכאן בא הכינוי שלי-איגי, שהפך לגיגי, שהפך לגיגית, שהפך לדגיגה, שהפך לדגיגית... הרבה גלגולים היו לכינוי הזה. הבלוג הזה הולך לעסוק בי (עכשיו זה הכניס אתכם להלם) ובאנימה ומנגה. למי שאין לו שום מושג על מה לכל הרוחות אני מדברת מוזמן להיכנס לפה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94_(%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%94) ובשביל מידע על מנגה לפה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%94. אני הולכת להציג כאן סיקורים שנכתבו על ידי, לבקר סדרות/מנגות או לדון למה כמעט כל יוצרי האנימה מתעקשים לצייר לדמויות הנשיות שלהם זוג מלונים על החזה (בסדר, את זה לא... כרגע. העתיד צופן בחובו הרבה תעלומות), מידי פעם אני אולי אספר משהו על עצמי. בנוסף אני חייבת להזהיר-אני פאנגירל, מישהי שצופה ביאוי (סוג של אנימה שמציגה יחסים מיניים ו/או רגשיים בין גברים) לא מוצא בעיניכם-בעיה שלכם, אף אחד לא אמר לכם לקרוא. לא להגיב כאן כל מיני תגובות נאצה או לקלל (אלא אם כן זה בהקשר שלא פוגע באף אחד) אם משהו לא נראה לכם אתם מוזמנים להגיד את זה-אבל תנו לי סיבה. לדוגמה אני אולי אפרסם כאן ציורים, אם לדעתכם זה מכוער-תכתבו את זה אבל תגידו לי למה ואיך לשפר את זה (נא לעשות את זה גם בשפה מנומסת). לסיום תודה שנכנסתם ואני מקווה שתהנו לקרוא.