יום רביעי, 27 במאי 2009

riverdance

ריברסדאנס הוא בעצם מופע מפורסם שמוצג בו סטפס אירי מסורתי-סגנון ריקוד בו הרגליים נעות הרבה, ומהר מאד בזמן שפלג הגוף העליון והידיים נאשרות בתנוחה יציבה וקבועה.
הריברדאנס נוצר באירוויזיון 1994, שבו התבקש הרקדן מייקל פלטלי להכין קטע מחול שיבוצע בין שיר לשיר ולשלב בו ריקוד אירי. פלטלי קיבל את הבקשה, וגיבש קבוצה של 32 רקדנים, יחד עם עצמו ועם הסולנית שרקדה לצידו-ג'ין בטלר. המוזיקה של המופע בוצעה ע"י מקהלת אנונה הקלטית ונכתבה בידיביל וילן.המופע באירוויזיון זכה להצלחה רבה בו, ומחוצה לו, כך הגיעה ההחלטה להעלות את ריברדאנס כמופע בפני עצמו ולא כקטע ביניים. להפקה והבימוי היו אחראים ג'ון מק'ולגן ומויה דוהרטי, בעל ואישה, וההפקה נעשתה באולפנים בדבלין.
בנובמבר 1994 החלה המכירה של הכרטיסים למופע הראשון של הלהקה, שהועלה בתיאטרון פוינט ב-9 בפברואר 1995. המופע הוצג במשך חמישה שבועות רצופים והיה להצלחה עצומה. לאחר מספר הופעות ברחבי אירופה, ריברדאנס הופיעו באולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק במרץ 1995-זו הייתה ההופעה הראשונה בגבולות ארצות הברית.
לפני שהלהקה הופיעה בלונדון פלטלי יצא מהמופע, עקב חילוקי דעות עם המפיקים, ובמקומו נכנס קולין דאן.
ב-2000, הופיעה הלהקה בברודוויי בתיאטרון גרשווין למשך שנה, בביצוע מופע חדש ובכיכובם של הזמר האירי בריאן קנדי והזמרת האפריקנית ציידי דה-לוקה.
נכון להיום, להקת ריברדאנס ממשיכה להופיע ברחבי העולם, אם כי במופע מצומצם ובאזורים קטנים יותר מאשר עד עכשיו. בניגוד ללהקה ההתחלתית, כעת מועלה המופע על ידי כמה קבוצות המונות כ-20 רקדנים וזאת, על מספר במות, במקומות שונים במקביל. בין היתר הועלה המופע של הלהקה באופן קבוע, מספר פעמים ביום, בחלק מפארקי השעשועים של דיסני. הכניסה אליו, אגב, הייתה בחינם לכל באי הפארקים.
ועכשיו לאחר שסימתי לכם מעט מידע על הלהקה ותקומתה אני יכולה לפרט כמה שאני רוצה על דעתי האישית:
לראשונה נתקלתי בריברדאנס כשהוא שודר בארץ בבי-בי-סי(הגרסה של גי'ן בטלר וקולין דאן-שהיא, לדעתי, הגרסה הכי מוצלחת) ואמא שלי הקליטה כמעט את כולו. יצא לי לראות את הקלטת והייתי מוקסמת (אפילו בתור ילדה קטנה בת 3). המוזיקה החיה, שנוגנה ולא הוקלטה, הריקוד, האווירה, התלבושות הכול נראה כאילו הוא יצא מעולם אחר. כל הרקדנים היו מעולים-הכוריאוגרפיה הייתה עליאית (אני רק יכולה לדמיין כמה שעות ומאמצים נדרשו כדי להגיע לשלמות ולתיאום המדהים שיש שם) המוזיקה, שהפאן האירי היה בולט בה, שילבה הרבה עליות וירידיות של כינורות עם חליל ברקע ותופים לקצב, מה שגורם לרגליים להתחיל לקפץ מעצמן. יש גם קטע קצר של מוזיקה ספרדית, שהייתה מהפנטת לא פחות, הריקוד והמקצב שהצעדים מוסיפים למוזיקה הוא דבר מיוחד במינו שלא נמצא באף סוג ריקוד אחר.
לסיום-כמה קטעים שמצאתי ביוטוב מהמופע של קולין וג'ין-אין מילים. תראו ותבינו:
reel around the sun:
feel the magic:
lord of the dance:
finale part 1 :
finale part 2 :
(אישית אני ממליצה במיוחד על 'reel around the sun' ועל 'feel the magic' וגם הפינלה מוצלח מאד) מקווה שאהבתם ^^

יום שני, 18 במאי 2009

kamikaze kaitou jeanne





שם באנגלית:kamikaze kaitou jeanne

סוג: TV

מצב: סיים

מספר פרקים: 44

הגבלת גיל: ...אין ממש (בחייכם נשיקה ולא יותר)

ז'אנר: מאהו שוג'ו, קמנטיקה, דרמה, קומדיה, מעט היסטוריה (דגש על המעט)

תמונות: img.photobucket.com/albums/v632/tsukikar...kazeKaitoJeanne3.jpgimg62.imageshack.us/img62/919/jeanneandsindbad1sl7.jpgi66.beon.ru/8/58/5808/8/121408/Kamikaze_Kaitou_Jeanne_107.jpegתקציר: קוסאקאבה מארון (Kusakabe Maron) היא נערה שחיה לבדה מכיוון שההורים שלה התגרשו וטסו למדינה אחרת. חוץ מזה היא נערה נורמלית לחלוטין... או שלא. מארון היא גלגול נשמות של ז'אן דארק (זה ז'אן! פאקינג ז'אן! לא ג'אן!) וכל לילה עובדת בשליחות אלוהית לחסל שדים יחד עם המלאכית שמלווה אותה- פין פיש (fin fish).
שדים נמשכים לחפצים יפים (ספויילר) ולאנשים עם נשמות יפות ודובקים בהם. תפקידה של ג'אן הוא לחסל אותם בעזרת נעצים רק מה... ברגע שהיא מטהרת חפץ הוא נעלם לכן היא נחשבת לגנבת מפורסמת.
כאן הצרות של מארון לא נגמרות-בצוות החקירה אחריה (בתור גנבת כמובן) נמצאת החברה הכי טובה שלה ואבא שלה ובנוסף מסתבר שיש לה "יריב" בתחום טיהור השדים...
דעה אישית:
אנימציה: לא הכי מוצלחת בעולם... בנוסף לעובדה שזאת סדרה מיושנת הציור של ארינה תמיד (גם במנגות ושאר הסדרות שלה) מכיל עיניים גדולות מ-א-ד ואף מחודד ביותר-לא משהו קריטי כלומר יש קטעים מעט מטרידים אבל בכללי האנימציה סבירה למדי.
עלילה: הא! מאד מאד אהבתי את העלילה של הסדרה זאת (וגם של המנגה) אומנם יש פילרים בשפע אבל הם טובים יחסית, וכרגיל הסגנון של ארינה נאיבי ומתוק אבל זה מוסיף לסיפור וריתק אותי להמשיך פרק אחר פרק.
פסקול:סביר... שיר הפתיחה הראשון היה נסבל, לא איום ונורא אבל גם לא הלהיט הבא. שיר הסיום... קצת יותר נחמד... הפתיח השני היה נחמד מאד וגם הסיומת השניה. והמנגינה במהלך הסדרה עצמה גם כן הייתה ממוצעת.
דמויות: אחד החלקים המוצלחים בסד'רה-לכל אחת יש אישיות מדליקה ביותר (מיאקו העוקצנית, צ'יאקי הציני, הפין הקטנטנה וכו')ויש כמובן התפתחויות של מערכות יחסים כמצופה מארינה.
הנאה: מאד מאד נהניתי בצפייה בסדרה הזאת... גם הסיפור וגם ההתפתחות הרומטנית מעניינת את (רוב) הצופים... מומלץ לצפייה.
שירים:
פתיח:(בואו נראה אם תצליחו לנחש...-השם הוא piece of love)

פתיח שני: (dive into shine)

סיומת: (haruka)

סיומת שניה: (Till The End)
צפייה ישירה:
שאר הפרקים במגה אפלואד... (למי שעובד לו יש גם בויאו המנוול שלא מוכן לתפקד לי ;; ) תהנו ^^

יום ראשון, 17 במאי 2009

shugo chara-הפילר שלא נגמר



(מכיל ספויילרים לסדרה)

ישנם אנשים שקוראים לסדרה שוג'ו חרא ואני חיייבת לציין שאני קרובה מאד להגיע לזה. התחלתי לראות את האנימה כשהיא הייתה כבר פחות או יותר בפרק ה-30 ומשהו. התלהבתי, והמשכתי. אבל, אלוהים אדירים, אנחנו כבר בפרק 83 (יצא אתמול) ורמת הפילרים עולה ועולה והעצירה לא נראית באופק. עד עכשיו במקום ראשון שלי בפילרים (מספרם והרמה הגרועה שלהם) עמדו בליץ' ונארוטו, למרות שבנארוטו אני לא צופה והולכת לפי תגובות בלבד, ואני גאה להכריז ששוג'ו עקפה אותם בקלות. בתור מישהי שגם קוראת את המנגה זה עוד יותר-כואב אני צופה כאן בעלילה המצליחה של המנגה נהרסת לי מול העיניים, פשוט ביזיון על המסך.

בהתחלה היו את אינסוף הפילרים עם ביצי ה-x, על כל הילדים האומללים שאיבדו תקווה והתייאשו מהחלום שלהם (שיכול להיות ולו הדבר הטיפשי ביותר-להטוטנות, ריקוד, אכול צ'ילי ככל יכולתך-הכל הולך) ואז כמובן היו מגיעים אמו והחבורה שלה, אמו הייתה שוטפת אותו בדברי שוג'ו ומפעילה את הכוח המרפא שלה-negative heart, ופה אני חיייבת לציין, איזה שם מפגר! מה זה אמור להביע? 'לב שלילי'? לפחות תנו שם נורמלי. כאן הילד התפכח מהטראנס x שלו, ומתמלא תקווה מחודשת לעתיד טוב יותר. כך העביר האולפן סדרה בת 52 פרקים שאם היא הייתה הולכת לפי עלילת המנגה וחותכת את כל הבולשיט שהיא הוסיפה היא הייתה יכולה להיות סדרה מצליחה בת 30 פרקים, אה, ואסור לשכוח את פרק הסיום-גם כן סיום! פשוט מאד-סופסוף הופיע האמבוריו (אני חוזרת-איזה שם מטופש),הביצה שמגשימה כל משאלה, אמו ואיקוטו זינקו אליו, פיספסו אותו, וכך נגמר הפרק, לזה קוראים פרק סיום.

מכאן עברנו לעונה השניה-כאן הוסיפו את הפילר שלא נגמר-ביצי השאלה. בכל פעם שמישהו נכנס מעט לדיכאון מופיעה הלולו הזונה הזאת, שישר מתחילה עם משפט הפתיחה הנצחי "את אבודה לא כן?", שולפת את האבן האדומה והופכת את הביצה של הילד לביצת-שאלה. נתחיל עם לולו-ילדה קרצייתית!!! (עם שמלה שעושה לה תחת ענקי) לא רק שהיא עשירה מפונקת שכל מה שהיא יודעת לעשות זה להיות מתנשאת, גם השוג'ואית שלה (וכאן אני מתכוונת לצ'יבים המרחפים) נאנא, קרצייה לא פחות ממנה והחלום שלה הוא הדבר הכי פתטי שראיתי. בנוסף ה"מקרים" שלולו מחשיבה כמקרים אבודים הם עוד יותר מפגרים ממה שהיה בתקופת ה-X, כלומר בחייכם-ילד נודלס? או ההיא שחולמת להיות אמו? מדהים כמה נמוך אפשר לרדת.

בעונה הזאת גם יש את העיניין עם החטיפה של איקוטו והחבורה של אמו שיוצאת כמובן להצילו... -איפה. כאן באנימה מושכים את זה ליותר מ-20 פרקים, וכל פעם איקוטו בורח-איסטר תופסים אותו שוב וחוזר חלילה. עכשיו גם כשיש כ"כ הרבה עבודה ב"הצלת חלומות" יש גם את רימה, יאיא, וטאדאסה שעוזרים לאמו (לנגיהיקו אין צ'יבי מרחף... טמארי החליטה שהיא יוצאת לחופשה) ואני סופסוף מבינה למה אנשים אומרים שטאדאסה גיי. ראיתם את השינוי הזה? הדבר הכי מלמלתי, נשי וילדותי שראיתי מעולם!!! מילא המכנסיים התפוחים של קיסקי, אבל המלמלה של טאדאסה שוברת שיאים, ונוסיף את הנצנצים (שלעולם לא נגמרים בסדרה הזאת-הם נמצאים בשינויים, ברגעי ה'קיטש', בהבעות מסויימת, בהפיכה של ביצים לX/שאלה/נורמלי, וסתם כשלמאיירים נראה שמשעמם על המסך) וקיבלנו גיי לתפארת פיץ' פיט.

אמו גם היא יוצאת מכל החורים, הילדה הטובה, המתוקה, והחמודה, שאפילו מצליחה להתחבב על לולו, מפתחת רומן עם טאדאסה/איקוטו ושוטפת השוג'ו הראשית של הסדרה. אבל פה אני חיייבת לשבח את הכותבים-מדהים איך בכל פרק הם מצליחים להעביר ב-ד-י-ו-ק אותו מסר מהפרק שעבר. תחשבו כמה עבודה זאת-לנסח את כל הנאומים של אמו בלי לחזור על עצמם (למראית עין הצופים כמובן, הם עצמם יודעים שהם כבר נדושים לחלוטין) באמת כל הכבוד להם.

על יאיא, רימה, ונגי אין הרבה מה להגיד-היה קצת עיניין עם רימה שלא הייתה מאד חברותית בהתחלה ואח"כ נשבתה (ברור) בקסמה של אמו (חרא, עד שהייתה דמות אחת שחיבבתי לשם שינוי), יאיא סתם התינוקת שברקע, נגי קצת מעניין עם הביצים הכפולות שלו ופה זה נגמר. יש גם את אוטאו-שצצה לה מידי פעם ואיתה גם קוקאי-שניהם חביבים לא מדהימים ולא זוועת עולם,קאירי שהוא... סתם משעמם, לסיום הדמות היחידה שטובה בסדרה הזאת היא איקוטו החתול השחור!

ובשביל לסיים את הפוסט הזה בנימה חיובית ובתקווה לעתיד טוב יותר (כן בטח) אני נותנת לכם משהו משעשע שניתקלתי בו: (שימו לב לקטע עם טאדאסה):


יום חמישי, 14 במאי 2009

murder princess


שם באנגלית:murder princess

סוג: OVA

מספר פרקים: 6 (וזה לא בסדר כי דרושים עוד כמה)

מצב: סיים

הגבלת גיל: PG13

ז'אנר: הרפתקאות, פנטזיה, אקשן, שוג'ו



תקציר: אליטה, (alita) היא נסיכת ממלכת פורלנד (forland-יופי של שם) שנאלצה לברוח על נפשה מכיוון שמדען שהיה בעבר תחת המלך התקיף את הטירה, במטרה לתפוס אותה.

רחוק משם אנחנו פוגשים את פאליס (falis) ציידת המפלצות, ושני עוזריה. לאחר בריחה של כמה מן היצורים הניצודים פאליס שולחת את שני העוזרים שלה לרדוף אחריהם, בינתיים היא עצמה נתקלת באליטה, הנרדפת בידי שד. פאליס מתכוונת לחסל את היצור, אך אליטה מועדת ושתיהן נופלות מהצוק עליו עמדו, ומגלות את התגשמות האגדה, שאומרת כי כששני אנשים בסכנת מוות נשמותיהם יתחלפו. במילים אחרות- אליטה הנסיכה בגוף של פאליס ולהפך.

לאחר המון תחנונים מצד אליטה (שכעת נמצאת בגופה של פאליס), פאליס מסכימה ללכת לגרש את המורדים מהטירה, ומאוחר יותר, גם לתפקד כנסיכה בעוד שאליטה מתחזה למשרתת בשם מילאנו (milano). אבל כאן לא נגמרות הצרות שלהן-המורדים מגורשים אך חוזרים פעם אחר פעם להתקפה שניה (ושלישית) ונראה שגם משהו גדול יותר עומד מאחורי כל זה. משהו שעלול ליצור השלכות הרסניות על כל העולם.

דעה אישית:

אנימציה: מעט מיושנת אבל טובה למדי, לצערי, יצא לי לראות את הסדרה באיכות די ירודה, אבל גם ככה אפשר לראות שהציור טוב ומושקע.

עלילה: מרתקת, מעניינת, מלאת מחשבה. היא באמת מושכת את הצופה להמשיך לראות, הקרבות מעולים (ויש הרבה)והסוף הוא בהחלט לא צפוי, אבל מתאים בתור סיום.

פסקול: את שיר הסיום לא מאד אהבתי (הוא שקט מידי לטעמי... עם כינורות!), אבל שיר הפתיחה מצא חן בעיני מאד וגם מנגינת הגיטרה חשמלית שהייתה ברקע במהלך הקרבות.

דמויות: מי שכבר קרא את הסיקורים שלי יודע שבד"כ הדמויות הן הדבר הכי אהוב עלי בכל הסדרה-זה לא שונה כאן. אליטה חמודה ומתוקה מעט קיטשית אבל בהחלט חביבה, פאליס... גדולה. היא קשוחה, קרה, מצחיקה ונלחמת נהדר! רוב הקטעים האהובים עלי מהסדרה כוללים קרבות של פאליס. בל נשכח את שאר הדמויות (ספויילר מכאן והלאה) דמיניקוו (Dominikov) , השלד המצחיק עם הקוצים, החבר השתקן והענק שלו עם שני האגרופנים-פיט (pete), וג'ודו (jodu) הגובלין המשונה שמשרת את משפחת המלוכה.

הנאה: מאד מאד נהניתי מכל ששת הפרקים של הסדרה והצטערתי שהיו כל כך מעט. את הסדרה מצאתי בטעות למען האמת-ראיתי הפתיח שמצא חן בעיני ולאחר מכן צפיתי בסדרה שעלתה על ציפיותי ואף יותר, הסוף מעט העציב אותי אבל תאם מאד את הסדרה ולדעתי הוא היה הדרך הטובה ביותר לסיים את הסדרה (נמאס לי כבר מסופים קיטשיים שהכל נעשה טוב וורוד).

שירים:

פתיח (Hikari Sasuhou) -


סיומת: (naked flower) -


צפייה ישירה:בסדר... הגיע הזמן לוידוי-בגלל שלא מצאתי שום מקום יותר טוב ובגלל שעוד הורדה אחת תמוטט את המחשב שלי בצורה סופית, ראיתי את הסדרה ביוטוב באיכות... של יוטוב. מי שמוצא צפייה ישירה (תקינה, כי פרק בלי קול או עם קול מאחר כמו שיש במגה אפלוד הוא באמת חסר טעם) או הורדה מוזמן לפרסם אותה פה. צפייה נעימה!

Hatenkou Yuugi


עוד סיקור על אנימה מוצלחת המיוחד.

שם באנגלית: Hatenkou Yuugi או dazzle
סוג: TV
מספר פרקים:10 (וזה חרא כי צריך להיות יותר)
מצב: סיים
ז'אנר: שוג'ו, קומדיה, דרמה, פנטזיה, הרפתקאות.
תמונות: www.koutshop.com/images/HatenkouYuugi.jpgstatic.minitokyo.net/view/43/28/333943.jpgimg3.cdn.crunchyroll.com/i/spire1/031220...3a04fe98720_full.jpg

תקציר: ראזל(razhel) היא נערה מתבגרת שאביה החליט שהיא צריכה "לראות עולם" ושלח אותה למסע (הוא פשוט השליך אותה מהבית), ורכושה היחיד הוא דובי שמשום מה עיניו מכוסות.
למסע מצטרפים: אלזייד (Alzeid),בחור גבוה בעל שיער לבן, עיניים אדומות ואקדח, אופי אדיש משועמם וקר. ברוקהיט (Baroqueheat) גם הוא גבר גבוה עם שיער חום, עיניים כחולות כהות וחרב שיוצאת מקעקוע על היד שלו. יש לו אופי פזיז חפוז הוא תמיד מחייך ומקניט אחרים אבל מתחת לזה יש משהו קצת יותר קודר (מזכיר קצת את אורהרה מבליץ' ).
את אלזייד אנחנו פוגשים בפרק הראשון, כשראזל מפריע לו באמצע שוד/קרב רחוב (לא כל כך ברור). ראזל מכוונת את הידיים שלה בצורת אקדח כלפי אלזייד ומצהירה "אני הולכת להפוך את החיים המשעמממים האלו שלך למעניינים ומסתוריים! באנג!" וככה הקשר שלהם התחיל.
ברוקהיט... די צץ משום מקום גם הוא בפרק הראשון ומצטרף לחבורה. יחד הם עוברים בחיפוש אחרי רוצחת אביו של אלזייד ובדרך פותרים תעלומות מסתוריות או סתם מקרים מעניינים.

דעה אישית:
אנימציה: מעולה. הציור טוב, ברור, מחמיא לדמויות (כי נדיר למצוא אנימה עם חבר'ה מכוערים) ואין לי שום תלונות עליה.
עלילה: טובה מאד! ה"מקרים" שהחבורה פותרת הם לא איזו גנבה מסכנה או משהו בסגנון יש רצח, דם ודברים מזוויעים לא חסר (כולל מוות של האנשים הלא נכונים). גם קטעי הקומדיה והדרמה טובים מאד ונוגעים ללב.
פסקול: השירים התאימו לסיטואציה, הפתיח טוב מאד, הסיומת היא שיר קצת יותר שקט אבל טוב מאד גם הוא ועוד שיר שמאד אהבתי הוא השיר ששמו בקטעים ה"מרגשים".
דמויות: אני יודעת שכבר אמרתי את זה אבל בכל זאת!!! זה אחד החלקים הכי טובים באנימה הזאת! גם לאלזייד וגם לברוקהיט יש אופי נהדר (אבל שונה בתכלית אחד מהשני) אבל הכוכבת היא ראזל. הו לא, היא לא סתם עוד ילדה מתוקה עם רצון לעזור לכולם, היא מרושעת, עוקצנית קשוחה, חסרת חוש התחשבות ופחות או יותר המנהיגה של החבורה.
הנאה: שמעתי הרבה אנשים אומרים שזאת סדרה גרועה אבל אני מאד מאד אהבתי אותה. אחת מהסדרות שחזרתי עליהן כמה וכמה פעמים ונהניתי מכל פעם-היא מעניינת, מותחת, מצחיקה ומושכת, אחת הטובות שראיתי אי פעם.
שירים:
פתיח (Heartbreaking Romance)+סיומת (Te no Naka no Eien):
http://www.youtube.com/watch?v=EBKwAGUniLY&eurl=http%3A%2F%2Fyonikatz%2Ecom%2Fisrataku%2F%D7%B3%E2%82%AA%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%A8%D7%B3%E2%80%A2%D7%B3%C2%9D%2D%D7%B3%C2%90%D7%B3%C2%A0&feature=player_embedded
צפייה ישירה:
פרק 1: vids.myspace.com/index.cfm?fuseaction=vi...5c-8366-b02b898b608c
פרק 2: vids.myspace.com/index.cfm?fuseaction=vi...11-9b49-58f897487041
פרק 3: vids.myspace.com/index.cfm?fuseaction=vi...c9-8e75-94868ebf22d5
ושאר הפרקים באותו אתר ^^ צפייה נעימה

gravitation


אזהרה: מציג יחסי שונאן איי (בין בנים) לא מוצא חן בעינים אל תסתכלו ואל תשאירו תגובות נאצה למיניהן

שם באנגלית: gravitation

סוג: tv

מספר פרקים: 13 (ושני ova)

מצב: סיים

ז'אנר: קומדיה, שונאן איי (בגבול החיבוקיפ והנשיקות), דרמה.



תקציר: שינדו שויאיצ'י (Shuichi Shindou) הוא בחור צעיר ששואף להפוך לזמר מפורסם.

למרבה הצער ערב אחד כשהוא מטייל בפארק עם דף ועליו המילים הראשונות לשיר שהוא כותב, הדף מתעופף לידיו של גבר גבוה וקודר שאומר לו בלי הקדמות שאין לו כלל כישרון ועליו לוותר. שויאיצ'י לוקח את המקרה די קשה (בלשון המעטה) ולא מפסיק לחשוב על אותו אדם שמתגלה כסופר מפורסם בשם יוקי איירי (Yuki Eiri).

אחרי ניתוח פסיכולוגי מעמיק ע"י החבר של שויאצ'י (Hiroshi Nakano), שגם הוא חבר בלהקה, נאמר לשויאריצ'י כי הוא מאוהב ביוקי. בניגוד לרוב המצבים האלו לשם שינוי שויאיצ'י מקבל את העובדה הזאת בהשלמה ואז הוא מתחיל לרדוף אחרי יוקי.

כאן רק מתחילות הצרות של שויאיצ'י: יוקי לא מאד נלהב לקשר (ובמיוחד לא עם שויאצ'י), קשיים בלהקה ובדרך לפרסום, וכמובן כל כך הרבה אנשים שרוצים להפיל את שויאצ'י לקרשים.

דעה אישית:

אנימציה: קצת מיושנת ופשוטה אבל מאד אהבתי את הציור של יוקי ושל כולם (אבל במיוחד של יוקי)

עלילה: מאד מאד טובה היא לא רק מתעסקת במערכת היחסים של שויאיצ'י ויוקי היא גם לשם שינוי פונה לצדדים נוספים, העלילה לא נמרחת יש עיניין ודרמה והרבה הרבה הרבה קומדיה.

פסקול: שיר הפתחיה היה חביב ולא יותר שיר הסיום... סביר לעומת זאת השירים של הלהקות והזמרים שמופיעים מעולים ואותם מאד אהבתי

דמויות: אה... זה פשוט ה-דבר שעושה את הסדרה הזאת-לכל דמות יש אופי נהדר שמוסיף מאד לעלילה וכל אחת מיוחדת בדרך שלה. בעיקר אהבתי את שויאיצ'י זאת הפעם הראשונה (והאחרונה עד עכשיו) שמצאתי דמות עם אופי כ"כ שרוט, מטורף, נאיבי, חייכני, פזיז, מצחיק, ואוקא קיצוני!!! והשילוב של זה עם יוקי (קר, אדיש, חסר התחשבות, מתנשא, קודר) הוא גאוני.

הנאה: אחת הסדרות הכי הכי טובות שראיתי (היא גם הייתה הסדרת השונאן איי הראשונה שלי) ראיתי אותה שוב ושוב כבר יותר מ-7 פעמים ובכל זאת לא הפסקתי לצחוק ולהזדהות עם הדמויות.

שירים:

פתיח: super drive -

סיומת: glaring dream -

את כל שאר השירים של מופיעים בסדרה אני לא שים כאן מצטערת זה טרטור אינסופי.

צפייה ישירה:




ושאר הפרקים נמצאים באותו אתר~תהנו! ^^

ברוכה הבאה ^^

שלום! קוראים לי אביגיל, אני מכלילה את עצמי כאיגואנה ומכאן בא הכינוי שלי-איגי, שהפך לגיגי, שהפך לגיגית, שהפך לדגיגה, שהפך לדגיגית... הרבה גלגולים היו לכינוי הזה. הבלוג הזה הולך לעסוק בי (עכשיו זה הכניס אתכם להלם) ובאנימה ומנגה. למי שאין לו שום מושג על מה לכל הרוחות אני מדברת מוזמן להיכנס לפה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%94_(%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%94) ובשביל מידע על מנגה לפה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%94. אני הולכת להציג כאן סיקורים שנכתבו על ידי, לבקר סדרות/מנגות או לדון למה כמעט כל יוצרי האנימה מתעקשים לצייר לדמויות הנשיות שלהם זוג מלונים על החזה (בסדר, את זה לא... כרגע. העתיד צופן בחובו הרבה תעלומות), מידי פעם אני אולי אספר משהו על עצמי. בנוסף אני חייבת להזהיר-אני פאנגירל, מישהי שצופה ביאוי (סוג של אנימה שמציגה יחסים מיניים ו/או רגשיים בין גברים) לא מוצא בעיניכם-בעיה שלכם, אף אחד לא אמר לכם לקרוא. לא להגיב כאן כל מיני תגובות נאצה או לקלל (אלא אם כן זה בהקשר שלא פוגע באף אחד) אם משהו לא נראה לכם אתם מוזמנים להגיד את זה-אבל תנו לי סיבה. לדוגמה אני אולי אפרסם כאן ציורים, אם לדעתכם זה מכוער-תכתבו את זה אבל תגידו לי למה ואיך לשפר את זה (נא לעשות את זה גם בשפה מנומסת). לסיום תודה שנכנסתם ואני מקווה שתהנו לקרוא.