יום שבת, 20 ביוני 2009

loveless

שם באנגלית: loveless
יוצר:קוגה יון
סוג: מנגה
מצב: יוצא
אורך: 9 ווליומים (בינתיים)
הגבלת גיל: 13-pg
ז'אנר: שונאן איי, קצת שוג'ו איי, קומדיה, טרגדיה, על טבעי, חלק מהחיים..
תמונות:http://www.freewebs.com/avoidingdarkangel/Loveless/1-Loveless.jpg
http://accel21.mettre-put-idata.over-blog.com/0/04/13/91/minitokyo.anime.wallpapers.loveless_116933_.jpeg
תקציר:בעולם שבו מתרחש הסיפור לכל אחד יש את שמו האמיתי, שם שהוא חולק עם עוד אדם אחד ויחיד. שני האנשים האלו נקראים "קורבן" ו"לוחם", זוגות הקורבנות והלוחמים מנהלים קרבות בינם לבין עצמם ומשתמשים במילים בתור נשק.
ריטסוקה אאויאגי (aoyagi ritsuka) הוא נער בן 12, לפני שנתיים הוא איבד את זכרונו ומאז אמו יצאה מדעתה וסירבה להכיר בו כבנה ולבסוף החלה לתייחס אליו גם באלימות. העזרה היחידה שהייתה לריטסוקה באה מסיימי (seimei), אחיו הגדול. אבל סיימי נרצח-הגופה שלו נמצאה בבית ספרו של ריטסוקה, במושבו, וריטסוקה נחוש לגלות מי רצח את אחיו הגדול ולנקום.
אבל הכל משתנה כשריטסוקה פוגש את סובי (soubi), זר גבוה ובלונדיני, שמציג את עצמו כחבר ישן של סיימי. סובי מציע עזרה לריטסוקה בכל מה שלא יעשה אך מצד שני מסרב לחשוף מידע על רוצחו של סיימי, לאט לאט ריטסוקה נכנס לתסבוכת שבה מסתבר ששמו הוא לאבלס (loveless-"חסר אהבה") וברקע נמצאת עדיין תעלומת ברצח של סיימי.
דעה אישית:
ציור: אין מילים. בסדר-כולם יותר מידי חתיכיים ואנורקסים לחלוטין אבל... כולם כ"כ סקסים!!! זה לקרוא ולהזיל ריר על כל דמות-סובי הגבוה והבלונדי, ריטסוקה החמוד והקטן, קיו, הזרו... ואני יכולה להמשיך עד אינסוף. גם הנופים מצויירים בהרבה השקעה ותורמים לתמונה לא פחות מהדמויות.
עלילה:גאונית. יש אולי מעט מידי שונאן איי לטעמי, אבל בניגוד לרוב המנגות מהסוג הזה שאין בהן שום דבר מלבד מערכות יחסים שתמיד, אבל תמיד, נגמרות בפוצי-מוצי כאן יש כ"כ הרבה עיניין. לאט לאט המנגקה בונה את התמונה המלאה-דמויות מסתוריות תופסות את מקומן, מקרים לא ברורים מוסברים, והכל כ"כ לא צפוי ומפתיע כל פעם מחדש.
דמויות: פנטסטיות. כל דמות מתפתחת במהלך העלילה-מערכות יחסים נבנות, המנגקה יודע לסטות פה ושם לסיפור צדדי אבל בלי למרוח את העלילה וליצור תסכול. לכל אחד ואחת יש את האישיות המיוחדת שלו (ובמיוחדת אני לווא דווקא מתכוונת לאישיות חיובית) מדהים לכמה סוגי אופי הכתיבה מצליחה לפנות.
הנאה: אני לא אפרט ואגיד שמכל המנגות שקראתי אי פעם זאת המנגה שאני הכי אוהבת. הדבר היחיד שפוגם בה זה שכל צ'אפטר חדש הוא בד"כ איזה 15 עמודים או פחות והוא יוצא כל חודש חודשיים-אז ההמתנה ארוכה במיוחד.
קריאה אונליין:
האנימה: האנימה בדיוק כמו המנגה גם היא מוצלחת אבל מה... סוף דפוק. לא בטוחה מה קרה-אולי היו צרות כלכליות, אולי המנגה עדיין הייתה בהתחלה, אבל אחרי הווליום הראשון-שני של המנגה הם פשוט גמרו. לא היה סוף ממשי או משהו-פשוט לא הוציאו עוד פרק נקודה. אני אישית ממליצה בהרבה לקרוא את המנגה ואז לראות את האנימה כי... למרות הסוף הדפוק שלה כל השאר מוצלח ביותר.
קריאה וצפייה נעימה ^^

אין תגובות: