סוף. אכן פרט חשוב ביותר באנימות, ספרים ובכללי בכל דבר... אבל כרגע נדון באנימות-הסוף הוא זה שקובע הרבה פעמים את הדעה המוחלטת של הצופה על הסדרה-העלילה יכולה להיות מדהימה, הדמויות עילאיות, והאנימציה מרקיעת שחקים, אבל אם יש סוף גרוע-כל הסדרה פחות או יותר נזרקת לפח.יש נם שני דירוגים בסופים-סוף ע"פ סוג, והם: סוף סגור, סוף חצוי, סוף פתוח, וסוף-לא-סוף.
הדירוג השני הוא סוף ע"פ פי עלילה: סוף טוב, סוף רע, סוף חצי טוב/רע, ושוב הסוף-לא-סוף.
סוף הסגור-סוף בו הסדרה נגמרת בתחושה חיובית/שלילית, אנחנו יודעים היטב מה קרה לדמויות (או לפחות למרכזיות שביניהן) לדוגמה קחו את הסדרה X TV.
הסוף החצוי-זאת אומרת סוף שמנתנדנד בין הפתוח לסגור. את העלילה הנוכחית פחות או יותר סגרו, אבל יש סיכוי שהיא ממשיכה, או, שתיהיה עלילה חדשה. סדרות כאלו מקבלות לעיתים קרובות עונה שניה או שיש המשך במנגה ומסיבות מסוימות הבמאים החליטו לגמור את הסדרה. סדרות כאלו משאירות את הצופים לעיתים קרובות במתח מתוסכל, לדוגמה אפשר לקחת את פרוטס באסקט, (ספויילר~), בסדר היא דיברה עם אקיטו ונשארה לגור אצל הסומאים ואז...לא ידוע, אלא אם כן הלכתם לקרוא את המנגה כמוני (~סוף ספויילר).
הסוף הפתוח-סוף בו לא יודעים מה קרה. יש איזו נקודת מפנה חזקה בעלילה ואז הבמאים כביכול מסיימים את הסדרה אבל האמת שלא יודעים מה באמת קרה בהמשך. בסופים כאלו יש מקום לדמיון אישי ויצירתיות לחשוב מה קרה לדמויות אבל מצד שני הם יכולים להיות מעט מעצבנים ומשאירים תחושה של החמצה, לדעתי אם עושים את הסוף הפתוח כמו שצריך הוא יכול לסיים את הסדרה היטב, גם לספק את הצופה וגם להשאיר אפשרות של עונה שניה, לדוגמה-האנטקו יוגי.
סוף-לא-סוף-אוהו... אין דבר שאני שונאת יותר מהסוף הזה. אין סיכום עלילה, אין סגירה של הסיפור המרכזי/צדדי/כלשהו, הצופה נשאר עם תחושה לא ברורה של זה-לא-יכול-להיגמר-ככה. מה, זהו? אבל זה לא סוף! כשהסדרה מקבלת עונה שנייה אני מוכנה לקבל את העיניין כי היא בוודאי תסגור פערים, לדוגמה-קוד גיאס, שהעונה הראשונה שלה נגמרה בסוף-לא-סוף והעונה השנייה הבהירה הכל, אבל קחו סדרה עם סוף כמו של אינויאשה-הייתי בשוק. (ספויילר~) הם נמלטו מנאראקו, בפעם המי יודע כמה, רכבו אל השקיעה בתקווה מחודשת... ו-? זהו? מה קרה לכל הרוחות? לא היה שם בכלל סוף, זאת הימלטות מעוררת רחמים של הבמאים ופשוט פגיעה בשם הטוב (וכן היא סדרה מוצלחת למרות כל הזבל ששמו שם) של הסדרה עצמה.
סוף טוב-סוף בו הגיבור/ה מצליחים במה שהם יצאו לעשות, כולם שמחים ומאושרים (או לפחות מי שנשאר בחיים) ... עד הפעם הבאה שיהיו צרות. מצד אחד הוא שמח ועושה טוב על הלב-אתה שמח בשביל הדמות (או אם אתה שונא אותה אתה סתם מתבאס), אבל מצד שני לרוב הוא נדוש ביותר... הוא גם יכול להיות מאד לא מקורי או שהוא צץ משום מקום, כאילו היוצר הזדרז לסיים את העלילה בזמן כדי להגיש אותה ולכן הוא הוציא איזה קסם שמעולם לא שמענו עליו וסידר הכל. דוגמה לסוף טוב מוצלח-פול מטאל פאניק, דוגמה לסוף טוב גרוע-פריטיאר (אבל כל הסדרה הייתה נדושה אז זה היה צפוי).
סוף רע-בו הגיבור/ים הראשיים מתים, הרעים מנצחים ובד"כ אני בוכה הרבה. מצד אחד הוא מאד מדכא ועצוב מצד שני... הוא לא צפוי והוא יכול להיות יפה מאד ולסיים נהדר את הסדרה, אבל בשביל זה צריך להיות יצירתי מאד ולא לדכא את הצופים עם מוות של הטובים והרשע שצוחק בין הצללים, ואם כן, זה עוד יותר מורכב. לדוגמה-קרונו קרוסייד-הגיבורים מתים, האויב חי... ובכל זאת הסוף, עם כל העצב שבו, מוצלח, לא צפוי, ומסיים נהדר את הסדרה.
סוף חצי טוב/רע-סוף שבו חלק נגמר טוב וחלק נגמר רע, למשל הגיבור הראשי מת אבל במעשה הזה הוא הציל את כל השאר (קוד גיאס, אקס טי וי, ואפשר גם להכליל את הסדרה הראשונה של פול מטאל אלכמיסט) או שהגיבור הצליח במשימה מסויימת ובאחרת נכשל.
ועל הסוף-לא-סוף כבר דיברתי...
אישית יש לי העדפה לסופים טובים אבל כמו שאמרתי-פה ושם יש סוף רע ששובה גם אותי, בד"כ כשהסוף לא מוצא חן בעיני/לא קיים אני הולכת לקרוא את המנגה בשביל לסיים לעצמי את העיניין. לא שתמיד זה הולך-הרבה פעמים המנגה גרועה כמו האנימה... אבל אני ממליצה לשמור על ראש פתוח אנשים ולנסות למצוא את הנקודה הטובה בכל סוף לכו תדעו אולי עוד תמצאו ניתוח פסיכולוגי מחוכם שם בסיום שיאיר על הכל וישנה את כל חווית הצפייה. מקווה שהבהרתי קצת בשבילכם על סופי אנימות.
הסוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה